"העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין". ביום ראשון השבוע נזכרנו, בפעם המי יודע כמה מאז החלו המהומות בסוריה במארס 2011, בציטוט של אלברט איינשטיין. במרכז מחוז חמה נהרגו עשרות אזרחים סורים, שכל פשעם היה שהמתינו בתור למאפייה במשך שעות ארוכות כדי לקנות לחם. זה היה גם השבוע שבו דווח כי הנשיא הסורי בשאר אסד החל לעשות שימוש בנשק כימי נגד המורדים. סוריה ממשיכה לדמם, והעולם עם הרובים והתחבושות ממשיך לשבת בצד ולהמתין. העיירה חלפאיא התווספה השבוע לסידרה ארוכה של יישובים בסוריה שבהם מתרחשת הזוועה; עוד עדות לקלות הבלתי נסבלת שבה מנהיגים ערבים מחליטים לטבוח בבני עמם. בסוריה הזוועה בולטת במיוחד, מאחר שהמשטר וכל בני הכת העלאווית, התומכים בו מן הסתם, כבר הפנימו מזמן כי אצלם, להבדיל מתוניסיה, ממצרים, מתימן או אפילו מלוב, מדובר במלחמה על החיים ועל המוות. היה ברור לכל כי ב"אביב" הסורי לא לוקחים שבויים. לא פלא שעל פי נתונים של ארגוני זכויות אדם בסוריה, הגיע מספר הקורבנות ל-45 אלף. שום צד לא מוותר, שום צד לא נכנע. "האדם הוא החיה האכזרית ביותר", קבע פרידריך ניטשה, ואת זה הוא אמר עוד לפני שזכה להכיר את משפחת אסד. לא את האב, לא את הבן ובטח לא את רוח הקודש, שלה אין מקום במשפחה הברברית הזאת. אחרי השבוע האחרון כבר אין הרבה ספק שאסד ילך בשלב זה או אחר לגיהינום. אבל אם יש משהו חיובי ובטוח מבחינתו, הוא שכשיפגוש את אביו חאפז, יוכל להתגאות בפניו על מעשיו ולקבל ממנו עצות פוסט מורטום. אחד הארגונים הסוריים המובילים והפעילים ביותר בכל הנוגע לזכויות אדם האשים השבוע את המשטר הסורי כי הוא עושה שימוש בנשק כימי. לדברי הארגון המדובר, לפחות שישה לוחמים, המשתייכים לכוחות המורדים, נהרגו בלילה שבין יום ראשון ליום שני בשכונת חאלדייה, בעיר חומס, לאחר ששאפו גז שנורה לעברם על ידי כוחות צבא סוריה. לא ברור באיזה גז מדובר, אולם מעדויות מהשטח עולה כי "ענן עשן נפלט לאוויר ברגע שהרימונים הנזרקים פוגעים בקיר". בדיווח אחר אף נטען כי מעבר לשישה שנהרגו בשל שאיפת גז רעיל, ארבעה מורדים סובלים משיתוק וארבעה נוספים לקו בעיוורון. גורמי אופוזיציה סוריים דיווחו כי העשן הנפלט גורם לסחרחורות, לכאבי ראש חזקים ולהתקפי אפילפסיה. בוושינגטון לא ידעו כיצד לפרש את הידיעות שהגיעו מסוריה. אפילו המורדים בסוריה התקשו להגדיר את ההתקפות ככימיות, מאחר שלא ברור להם אם מדובר בנשק אסור. כך או כך, ההערכה היא שהמשטר הסורי עשה לראשונה שימוש בסוג של נשק כימי, והמורדים מנסים להעצים את העניין ככל האפשר. הסיבה לכך היא בין השאר דעת הקהל העולמית, ובעיקר זו של רוסיה - במוסקבה, על אף התמיכה במשטר הסורי, הובהר כי שימוש בנשק כימי סותם את הגולל על משטרו של אסד. עם זאת, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקש להבהיר השבוע כי הסכנה הגדולה היא שהנשק הכימי ייפול לידי המורדים, ובכלל זה ארגונים המסונפים לאל-קאעידה ולג'יהאד העולמי. החשש במערב הוא כי אסד יעשה שימוש בנשק כימי אם ירגיש כי הוא מאבד סופית את האחיזה במדינה. אסד יודע היטב כי שימוש בנשק כימי הוא "קו אדום", שיהיו לו השלכות בינלאומיות. וושינגטון הבהירה היטב באמצעות מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, כי שימוש בנשק כימי יחייב פעולה אמריקנית. היות שדעת הקהל באמריקה אינה מתלהבת במיוחד מהרפתקה צבאית נוספת במזרח התיכון, וושינגטון אינה ממהרת לקבל את המידע על שימוש בנשק כימי כמידע מבוסס. אולי בגלל זה קראו ארגוני אופוזיציה סוריים לארגון הצלב האדום הבינלאומי לשלוח מייד צוות רפואי לעיר חומס, שבה חלק מהשכונות מכותרות זה חודשים על ידי הצבא. המטרות הן לטפל בפצועים, ובעיקר לבדוק את הגז המסתורי. "אין ספק כי נעשה שימוש בגז, גם אם ברור שלא מדובר בגז סארין", סיפר רופא סורי שביקש שלא להיחשף. דיווחים שונים אף מספרים על הפעלת גז מסתורי נגד אזרחים לא רק בחומס, אלא גם בחמה ובאידליב. "ברוב המקרים מדובר בסוג חדש של גזים רעילים, משום שהרופאים מתקשים לקבוע מהו החומר הרעיל", אמר השבוע דובר צבא סוריה החופשית, לואיי מקדאד. שליחת הערוץ הצרפתי "פראנס 2", שביקרה השבוע בעיר חומס, לא הביאה אף היא הוכחות לשימוש בנשק כימי, אבל הצילומים של השוק ההרוס של העיר הדהימו את הצופים. אסד לא מרחם על חיי אדם, וגם פוגע באתרים היסטוריים שמורים, כמו אותו שוק מדהים ביופיו. יש לציין כי התקשורת הערבית בכללותה דיווחה השבוע בהרחבה כי משטר אסד משתמש בנשק כימי. רשת אל-ג'זירה אף חשפה כי מטוסים בשירות המשטר הטילו פצצות המכילות חומר רעיל על שכונות בעיר חומס. בכלל, המשטרים הערביים, שכמעט לכולם היום יש קשר כזה או אחר עם האחים המוסלמים, מבקשים לראות את נפילתו של אחד המשטרים החילוניים האחרונים שעדיין שורדים - זה של אסד. רק אלג'יריה של עבד אל-עזיז בוטפליקה, זו שצבאה מסייע לנשיא לשמור על השלטון ולהוריד לאחים המוסלמים את הראש כל אימת שהם מרימים אותו, עדיין תומכת באסד בפורומים בינלאומיים ובמפגשים של הליגה הערבית. משקלה של אלג'יריה קל בהרבה מהמשקל של קטאר או זה של ערב הסעודית, שבדרך כלל מתנגשות זו בזו, אך במקרה הסורי מייחלות שתיהן לנפילתו של הרודן מדמשק. ובינתיים, בשאר אסד ממשיך לשרוד בארמונו, גם אם ההערכה היא שמשטרו המתערער הגיע לישורת האחרונה. השבוע אף דווח ב"גרדיאן" הבריטי, כי הדובר לשעבר של משטר אסד, ג'יהאד מקדיסי, משתף פעולה עם ה-CIA. על פי אותו דיווח, מקדיסי, שנמלט בסוף נובמבר מהמדינה, מסייע לביון האמריקני להבין כיצד מתקבלות ההחלטות בקודש הקודשים של המשטר הסורי. האופוזיציה הסורית לא אהבה מן הסתם את לחיצת היד המאוד מנומסת בין נציג האו"ם והליגה הערבית, האלג'יראי אל-אחדר אל-איברהימי, והנשיא אסד, השבוע בארמון הנשיאות בדמשק. אל-איברהימי הגיע לביקור של יומיים כדי לדון במציאת פתרון לסכסוך הסורי האלים ולנסות להגיע לפשרה עם אסד. על פי דיווח של העיתון הצרפתי "לה פיגארו", הפשרה האפשרית תגיע בחסות ארה"ב ורוסיה. המורדים לא אהבו הרעיון. מבחינתם, אסד כבר לא חלק מהמשוואה. אסד צריך ללכת. שליח האו"ם דווקא הורשה להיפגש בדמשק עם גורמי אופוזיציה סוריים, אבל כאלה שקיבלו תעודת הכשר מהשלטון. אלו כמובן אמרו כי כל פתרון יכול להימצא רק עם אסד עצמו. אגב, אל-איברהימי הגיע למוסקבה בסוף שבוע זה. אולם מה שנזכור מהשבוע החולף הוא לא התקווה של אסד לפשרה שתציל את עורו, אלא הסדקים הנפערים והולכים בצמרת הסורית, עד כדי כך שלבסוף עוד יובילו לקיצו של המשטר האכזרי. סגן הנשיא פארוק א-שרע לא היסס לאחרונה לבקר את היחס של נשיאו כלפי המורדים. א-שרע, שר החוץ המיתולוגי, סוני, הוזכר במקרים רבים כאישיות שיכולה להוביל את סוריה - לפחות זמנית - לאחר עזיבתו של אסד. היו אף שמועות על כך שהוא נמלט, אלא שמי שהיה החונך של אסד בהתחלה, עדיין חזק בתמונה. למעשה, בצמרת הסורית יש היום שני זרמים המתעמתים זה עם זה. המשמרת הוותיקה, זו שירש בשאר מאביו, דוגלת דווקא בגישה פייסנית ובוויתורים מסוימים למורדים כדי לשמר לפחות חלק מהשלטון. א-שרע והשותפים לאותה גישה סבורים כי מעמדה של כוח, שעדיין נותר בידיו, יכול הנשיא אסד לתמרן כך שלכת העלאווית בסוריה תיוותר יכולת השפעה כלשהי. לעומת אלו, המשמרת הצעירה דוגלת בהמשך המאבק נגד המורדים ללא פשרות וללא ויתורים. דומה כי אסד בחר בינתיים בגישה התוקפנית. מאחר שהמאבק במדינה הוא אלים במיוחד, מבין אסד כי בסוריה של היום יש מקום רק לצד המנצח. לשיטתו, המנצח לוקח הכל. נוסף על כך, הוא גם רואה כי אביב העמים הערבי לא היטיב עם מנהיגים שהעדיפו "להיטיב" עם העם לקראת הסוף. בעולם הערבי ויתורים נתפסים כחולשה. זין אל-עאבדין בן עלי בתוניסיה, חוסני מובארק במצרים ועלי עבדאללה סאלח בתימן סיימו את משימתם ברגע שהקציבו את משך שלטונם. בנושא של מועמר קדאפי (לוב) הדברים מעט שונים, שכן אלמלא התערבות בינלאומית, זאת של נאט"ו, ייתכן מאוד כי הוא היה עדיין איתנו ב-2013. האכזריות של אסד זוכה אפוא לתמיכה של המשמרת הצעירה של ההנהגה, הכוללת לא רק נציגים של בני הכת העלאווית. יש בגוף השולט הזה גם סונים וגם דרוזים. בקרב הקבוצה המאוד משפיעה על הנשיא אפשר למצוא גם את אחיו, הקולונל מאהר אל-אסד (44), מפקד הדיביזיה הרביעית, האחראית לביטחונם של דמשק ושל ארמון הנשיאות. גם הדודים ובני הדודים של הנשיא, אנשי העסקים מוחמד מחלוף (80) וראמי מחלוף (44) ואיש הביטחון הבכיר חאפז מחלוף (41) משתייכים לאותה קבוצה השואפת לראות מאבק ללא פשרות. ולסיום, בלילה, כשהוא הולך לישון, שומע אסד דברים דומים מרעייתו הנאה אסמה - סונית - שעד לא מזמן היתה גיבורת הז'ורנלים המערביים, והיום קוראת לבעלה שלא להפסיק את המערכה בשום תנאי. כאמור, באותה קבוצה מצומצמת יש גם שני דרוזים, מנסור עזאם (52), השר האחראי לנושאי הנשיאות, ולונה אל-שיבלי, עיתונאית לשעבר באל-ג'זירה. אליהם אפשר להוסיף גם את הגנרל עלי ממלוק (66), האחראי לביטחון הפנים, ואת ראסטום ראזלה (59), מנהל הביטחון הפוליטי . "זו קבוצת האנשים שאסד מקשיב לה ורק לה", אומר מומחה לנושאי סוריה, שמעדיף למען ביטחונו האישי להישאר בעילום שם בגלל הביקורים התכופים שלו בדמשק והקשרים שהוא ממשיך לנהל עם ההנהגה הסורית. מנגד, פארוק א-שרע וגנרלים של צבא סוריה הבינו שבמצב הנוכחי לא תהיה כל הכרעה בסכסוך הדמים, לפחות לא בעת הקרובה, ושחייבים לגלות אחריות ולהציל את מה שנשאר, גם למען המדינה ולבטח למען המשטר. בראיון שהעניק לעיתון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-אכבר", אמר א-שרע, ששימש שר החוץ הסורי במשך 22 שנים, כי אסד "אינו מסתיר את רצונו לנצח באמצעים צבאיים". א-שרע אמר באותו ראיון כי אסד מחזיק ברסן השלטון, וכי כל עמדות הכוח נמצאות תחת מרותו, אולם גם סייג ואמר כי "קיימות היום במשטר הסורי כמה עמדות המנוגדות לאלה של הנשיא אסד". ובינתיים, כמעט במהלך כתיבת שורות אלו, עולה מספר הקורבנות בסוריה ל-45 אלף. על פי נתונים של ארגון זכויות האדם OSDH, מהם 31,544 אזרחים (מאז 15 במארס 2011), ואילו שאר הקורבנות הם חיילים, שמשלימים את המספר הבלתי נתפס שמן הסתם ימשיך לעלות גם בסוף השבוע הקרוב. אגב, אל הנתונים הללו מצטרפים על פי ארגון ה-OSDH, העריקים מצבאו של אסד, שעומדים על 1,511 בסך הכל. נשיא סוריה הוא האיש השנוא ביותר לשנת 2012 והוא הרוויח זאת ביושר. האכזריות והציניות שלו עברו כל גבול. גם אם הוא לא ישרוד את השנה הקרובה, יש להניח שלא נשכח אותו עוד שנים ארוכות. מי האמין שהיורש יצליח לעלות על אביו? סוריה מתקשה עד היום לעכל את 20 אלף ההרוגים של חמה ב-1982, והנה בשאר הצליח להביא למספר כפול של קורבנות. רופא העיניים הסורי בחר לכבות את הדליקה הגדולה שפרצה בארצו עם שמן. לא פלא שהלהבות רק הולכות ומתרחבות, ולא פלא גם שעם אסטרטגיה שכזו, אחת מהן גם תגיע אליו. השאלה הגדולה היא אם אסד ימות בארצו או שמא ינוס ממנה. כל שאלה אחרת סביב אסד היום אינה רלוונטית.
אסד הולך עם האכזריות עד הסוף
45 אלף ההרוגים בסוריה ממארס 2011 הם עוד עדות לקלות הבלתי נסבלת שבה מנהיגים ערבים טובחים בבני עמם • השבוע, אחרי שהפציץ אזרחים שעמדו בתור ללחם, ונחשפו עדויות ראשונות על שימוש לכאורה בנשק כימי מצידו, בשאר אסד מתחיל לאבד את אחרוני התומכים • מדינה מחכה לישועה
Load more...
