עוד משבר פיננסי מכה בעולם בעוצמה, חייהם של הילדים ובני הנוער מעולם לא היו גדושים בכה הרבה מניפולציות כלכליות, וכוח הקנייה שלהם מעולם לא היה חזק כל כך - מכפר המוסיקה של קוקה קולה, דרך פרסומות סמויות בערוצי הילדים ועד תוכניות ריאליטי כגון "כוכב נולד" או חידוני טלוויזיה כמו "מצלצלים" שמעודדים לשלוח sms במחירים מופקעים.
בעידן שבו כמעט כולם משקיעים בבורסה, המוספים הכלכליים פורחים והיסטוריה מתהווה לנגד עינינו, ידע פיננסי נעשה לחשוב כמו מקצועות התיכון. מי מלמד את הילדים לעמוד בפיתויים ומה הם יודעים על כלכלה-
התלמידים, מתברר, משתוקקים ללימודי כלכלה וצרכנות: הם רואים בכך כלי פרקטי לחיים, מפגינים עניין רב בכסף של הוריהם ומודים שהם מוטרדים מהמתרחש בשוקי ההון.
"אנו עוברים על כל המוספים הכלכליים, מתעדכנים בשערי מט"ח, וכן - אנחנו מודאגים מהמשבר", אומר מיכאל בידרמן, תלמיד כיתה י"ב בתיכון עירוני ד' בתל אביב - אחד מבתי הספר הבודדים שמציע לתלמידיו לימודי כלכלה כמקצוע בחירה לבגרות.
מיכאל בן ה-17 הצטרף השנה לתוכנית לבגרות לכלכלה ומנהל עסקים שתלמידיה זוכים להכיר את שוק ההון, לומדים על תקציב המדינה, על המדדים ועל השקעה נבונה בבורסה, ומכירים מושגים כגון איגרות חוב וקופות גמל.
מיכאל משוכנע בחשיבות התוכנית, ודיבורו מתאים למשקיע מנוסה, לא לנער צעיר. "אלה דברים שחייבים ללמוד, מעצמות קמות ונופלות, דברים משתנים ואלה דברים שאנו חיים עליהם", הוא אומר, "הלימודים מעניקים לי מבט עסקי, ואם עוד כמה שנים ארצה תואר בכלכלה ובמנהל עסקים, זה יקנה לי יתרון. זה פלוס גדול לחיים".
נטע גלזר, מדריכה ארצית ללימודי כלכלה במשרד החינוך, מספרת ש"תלמידים שנחשפים ללימודי כלכלה מסוגלים היום להבין טוב יותר את מה שרוב המבוגרים לא מצליחים להבין. באמת לא מעט פעמים הם מסבירים להורים דברים שלמדו".
פרקטיות מהצעד הראשון
למיכאל כבר יש תוכניות לעתיד: הוא רוצה להיות איש עסקים, אולי להקים סטארט-אפ. הוא מעודכן בעיסקאות גדולות, מעורה בשוק ההון ואפילו מספק טיפ נדל"ני: "לא הייתי ממליץ לקנות עכשיו דירה, ובאופן כללי כדאי לקנות דירה בסתיו או בחורף".
גם גבאי ברק, בוגר בהצטיינות של המסלול, אומר שמה שחשוב בתוכנית הוא שהיא פרקטית ולא מסתכמת בלימודי מודלים: "ההתנסות העסקית שעשינו היא חיובית, בעיקר כי אנו חייבים לבחור אסטרטגיה וללכת עליה. זו המציאות, בלי חרטוטים על הלוח, וזה נותן לי ידע שהולך איתי לכל מקום".
לימור שיאון, המורה של מיכאל לכלכלה, מפרטת את הגישה הפרקטית שעליה מספרים תלמידי התוכנית. היא מנחה את התלמידים להכין כיחידת לימוד אחת עבודת מחקר: "הם מנהלים בסימולציה ממוחשבת חברה עסקית למטרות רווח. החלק הראשון מורכב ממודלים תיאורטיים והשני מעשי".
התלמידים לומדים גם צרכנות, והשיטות להבנת החומר יצירתיות ונוגעות לעולמם. "אני מגיעה עם חולצה עם לוגו ובוחנת עם התלמידים למה אנשים משלמים פי ארבעה על חולצה שבכלל מפרסמת את דונה קארן", מספרת שיאון, "או בודקת איתם למה ב'כוכב נולד' מקדמים את ישראל בר-און: האם זה בגלל המוסיקה או כי הוא גורם לאנשים להוציא כסף על sms".
תוכנית ליחידי סגולה
לא הכל ורוד: תוכניות הלימודים לא מספקות את הביקוש. תוכנית לחמש יחידות בכלכלה קיימת אך טרם אושר מסלול כזה, והמסלול לשלוש יחידות מופעל בבתי"ס בודדים. גם היקף לימודי הצרכנות לא משביע רצון: שתי תוכניות פועלות בישראל, האחת של המועצה לצרכנות, ואת השנייה פיתחה, באופן פרדוקסלי, רשת הריבוע הכחול.
"יש לנו הוראות נוקשות לגבי התוכנית של הריבוע הכחול ואנו אוסרים על שילוב של פרסומות גלויות או סמויות במסגרתה", מבהירה עירית לבנה, יו"ר הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית במשרד החינוך, "מדינה שפויה היתה מפתחת הכל לבד אך ישראל ענייה מכדי לפתח דברים שהם מרחיבי דעת. מצד שני, החברה דורשת מחברות עסקיות לתרום לקהילה, כך שזה מצב ששני הצדדים מרוויחים ממנו".
גלזר מצטערת על המצב. "כלכלה זה מקצוע בחירה במדעי החברה ועדיין לא נלמד בחמש יחידות, ולכן מעט תלמידים בארץ חשופים ללימודים אלה. גם אין היום ספרים שמותאמים לתיכון ואנחנו משתמשים בספרים מהאקדמיה או במאמרים. אני מקווה שבעתיד יכניסו יותר לימודי כלכלה, גם בגיל צעיר יותר, ואני יודעת שיש ארצות אחרות בעולם שכן עושות זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו