"אוטו אוכל" היא מריחת זמן שיווקית

  קונספט חדש ומהפכני: סלבריטאים מבשלים בטלוויזיה. איך לא עשו את זה קודם. לכל סלב הוצמד שף טלוויזיוני בעל פז"ם, או להפך, והפורמט המקורי מתחדש גם בירידה אל העם, נוסח מאה תוכניות בישול אחרות, שבהן השפים האליטיסטים מתחככים בהמונים, מאכילים אותם במו ידיהם (מטאפורית!) ומתרגשים עד דמעות. כן, זה מאוד מרגש להאכיל את העם במנות אסליות, ועוד את העכואים החמודים, ועוד בתוכנית בכורה מרגשת, שבה משתתפים שישה גברים וקריינית רצף אחת (הי, מירי בוהדנה), ועוד עם כאלו כמויות מרגשות של תוכן שיווקי. הבשורות הטובות: אין.

תוכנית הבת של "משחקי השף" היא מריחת זמן שיווקית, עד להשקת עונה חדשה של תוכנית האם או עד גוויעת הפורמט לנצח. בינתיים, שלושת השפים הבלתי מתכלים, רוט, אסף גרניט ומאיר אדוני (שהבטיח שלא יעשה עוד ריאליטי), שבו לסירים, למחבתות ולקלוז־אפים על המוצרים שבהם הם משתמשים (מילת קוד: גבינות). מהרגע שכל שף קיבל אוטו אוכל אישי, החלה תחרות תוכן שיווקי במקצה למרחקים קצרים בין השלושה, כששלושת הסו־שפים (גיא זוארץ לעת פגרה, אברהם טל לעת גמר ומוש בן ארי לעת מצוא) מכהנים כמעריצים מתפעלים, ועושים לשפים נעים באגו. שישים יחידי סגולה הגיעו לטעום את מנות הרחוב, אחריהן נערכה הצבעה ספונטנית, והשפים דיברו על המתח שבו הם שרויים - מתח, וואט?! - ובסיום שוב אסף גרניט ניצח והצופים הפסידו. אוטו אוכל ייסע לתחנה הבאה, אתם ממש לא מוכרחים. החך הישראלי לא חייב לעכל כל זבל שמאכילים אותו. 

  •  •  •

עבודה ישראלית: נבסו, ערוץ 2, חמישי, 22:35

"זה שום דבר, זה לא מלכלך", אומרת אליטו על הכוונה לשחוט עז בטקס האזכרה לבעלה, ומזכירה כי מסורת היא מסורת. ואם המסורת של העדה האתיופית דורשת שתהיה עז בפריים טיים של ערוץ 2 - אז יש עז. הדרמה הקומית "נבסו" מביאה לראשונה למסך גיבור אתיופי, גילי צ'לצ'או, שחייב להסתובב עם תעודת זהות עליו כל הזמן אחרת ייעצר על ידי שוטרים - כפי שקורה לו כבר בסצנת הפתיחה. למזלו או לרוע מזלו, גילי נשוי לאשכנזייה הכי בלונדינית בסביבה, תמר, החמושה בביטחון העצמי המפורסם של בנות העדה ובחנה לסלאו כאימא. התוצאה היא מפגש קומי ענק בין תרבויות שמזהות זו את זו לפי הצבע ולפי הקרפלך והאינג'ירה, ולפחות פרק הפתיחה משאיר בפה טעם של עוד.

חבל על אנדל, שרק לפני כמה ימים הודח מבית "האח הגדול" ועכשיו יגלה שמישהו כבר כתב את הסידרה שלו, אבל יוסי ואסה, אחד מיוצרי הסידרה המגלם את הגיבור גילי, ומחבר המחזה "באמהרית זה נשמע יותר טוב" - יודע בעצמו דבר או שניים על מעצרים ללא סיבה. ואסה והיוצרים, בעלי אוזן כרויה לחברה הישראלית, הצליחו ללכוד יפה את ההוויה המבוססת על סטריאוטיפים ודעות קדומות (הפולניות שלא מתבלות את האוכל, האתיופים שיודעים לפרוץ לכל מקום), ונתנו לה דרור בדיאלוגים פרועים, מהודקים בסיפור יציב ואיתן. מכיוון שמאחורי כל קומדיה מצחיקה מסתתרת מציאות מצחיקה הרבה פחות, "נבסו" הדו־לשונית - מתי שמעתם לאחרונה אמהרית בטלוויזיה? - עושה שירות חשוב לעדה האתיופית כשהיא מציבה אותה בפרונט ודורשת התייחסות לטענות הגזענות והאפליה העולות ממנה. ההשוואה ל"עבודה ערבית" היא בשלב זה המחמאה הכי גדולה ש"נבסו" יכולה לקבל, ונדמה לי שהיא ראויה לה.