נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה מרוויחים פחות

הסקר שפרסם משרד העבודה והרווחה מראה כי אוכלוסיות שלמות מודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה

עובדות ומרוויחות פחות, אישה עובדת בישראל // עובדות ומרוויחות פחות, אישה עובדת בישראל

נשים עדיין מרוויחות הרבה פחות מגברים - כך עולה ממדד של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה. לטענת מחברי הדוח אוכלוסיות שלמות כמו ערבים ויוצאי אתיופיה מודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה או נמצאות בייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא איכותית.  

'מדד הגיוון' בחן את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות בהן נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים. ממצאי המדד החדש מצביעים באופן ברור על הבדלים גדולים בהזדמנויות הפתוחות בשוק העבודה לקבוצות שונות. על פי הדוח, לנשים ייצוג נמוך במקצועות בהם רמת השתכרות גבוהה, דוגמת תכנות מחשבים ומחקר מדעי ופיתוח. בענפים אלה בולט גם חוסר השוויון ביחס השכר בין גברים לנשים. לדוגמא, בענף הביטוח נשים מרוויחות 50% פחות מגברים. 

עוד עולה כי האוכלוסייה הערבית נמצאת בעיקר בענפי ה'צווארון הכחול' (טקסטיל, כלי רכב, ושירותי תחזוקה וגינון) שבהם רמת ההשתכרות נמוכה, וכשבני המגזר כבר משתלבים בענפי תכנות וייצור מחשבים שכרם מהווה 55%-60% בלבד משכרם של יהודים. במקביל, גם ילידי אתיופיה סובלים מייצוג חסר בענפים בעלי השתכרות גבוהה- והפערים גבוהים יותר מאלו שנצפו בקרב הערבים. 

מבחינת השוויוניות בשכר, מצבם של החרדים מעט טוב יותר ממצבם של ערבים וילידי אתיופיה: אומנם נמצאים בייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה מאוד (מחקר מדעי, מחשבים ותרופות) אך גם בענפים שבהם השכר נמוך מאוד (גינון ותחזוקה). הפערים בין חרדים ליתר היהודים בענפים בהם השכר גבוה, נמוכים מאשר הקבוצות האחרות, אם כי הם עדיין משמעותיים מאד. בכל הנוגע לבני 45 ומעלה- שכרם הממוצע גבוה ביחס לקבוצת ההשוואה שלהם (בני 44 ומטה) שכן מהמדד עולה כי התופעה של אפליית עובדים מבוגרים בשוק העבודה באה לידי ביטוי בעיקר בהיבט של ייצוג ולא במידת השוויוניות בשכר.

הנתונים מראים איפה יש לעובד סיכוי טוב יותר להשתלב ולהרוויח יותר: הדוח מעלה כי ארגונים גדולים (מעל 100 מועסקים) הם לרוב פחות מגוונים בתמהיל העובדים שלהם אך מנגד פערי השכר בהם לרוב נמוכים יותר. ייצוג קבוצות מגוונות כמו ערבים, אתיופים וחרדים אפשר למצוא לרוב בארגונים בינוניים או קטנים – אך שם יש יותר פערים בשכר.

הדוח מראה כי פערי השכר משתנים משמעותית לפי גודל הארגון ולרוב הם גדולים יותר בארגונים קטנים: בענפי 'צווארון לבן' פערי השכר בין גברים לנשים בארגונים גדולים קטנים באופן משמעותי מפערי השכר בארגונים קטנים ובינוניים. לדוגמא: בארגונים קטנים בענף השירותים הפיננסיים נשים מרוויחות 50% פחות מגברים, לעומת 30-35% בארגונים גדולים. כך למשל בארגון בו מועסקים בין 51-100 עובדים, שכרה החודשי הממוצע של אישה יעמוד על 14,021 ש"ח לעומת שכר של גבר שיעמוד על 29,326 ₪.

לצד זה, פערי השכר בארגונים בינוניים בין גברים יהודים וערבים הם הגבוהים ביותר. כך למשל, בענף מחקר מדעי ופיתוח, שבו רמת ההשתכרות היא הגבוהה ביותר מבין 20 הענפים, בארגונים בהם מועסקים 51-100 עובדים, גבר יהודי מרוויח בממוצע  28,696 ש"ח לחודש לעומת גבר ערבי שמרוויח 7,658 ₪, זאת לעומת פערי שכר קטנים יותר בארגונים גדולים מאד (29,525 לעומת 23,939 בהתאמה) או ארגונים קטנים מאד (19,347 ו- 13,143 בהתאמה). 

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה אומרת כי: "בשנים האחרונות אנו יותר ויותר מבינים שאפליה היא תוצר של מה שאנשים טובים עושים, לא בהכרח תוצר של רוע מכוון. אפליה מתרחשת גם בגלל מנהגים והטיות שאנו לא מודעים להם. מקום העבודה הוא נקודת מפגש בין אוכלוסיות שונות, ולכן הוא חממה מצוינת לתיקון אותן הטיות ומנהגים למען גישור על פערים חברתיים. גם כיום, מעסיקים עדיין נוטים להעסיק את מי שדומה להם, במקרים רבים לא מתוך אפליה מכוונת אלא מתוך חוסר מודעות".

לדבריה, "'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. הנציבות מציעה למגזר העסקי סיוע וכלים אופרטיביים ליצירת גיוון. אני מאמינה כי התגייסות מרצון של מעסיקים ליצירת שוק עבודה שוויוני תוביל לתוצאות משמעתיות ויעילות לאורך טווח".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר