התקשורת כבר בחרה בהילארי

אם נשפוט על פי הפרסומים בתקשורת האמריקנית, בעוד 22 יום יתקיים בארה"ב משאל עם הדן בסוגיית כישוריו, אופיו, התבטאויותיו ובעיקר עברו של המועמד דונלד טראמפ ויחסו (הרע) לנשים. אלא שב־8 בנובמבר מתקיימות בארה"ב בחירות בין שני מועמדים, האחד דונלד טראמפ והשנייה הילארי קלינטון, שגם לה, על פי הגילויים, יש שלדים בארון (על פי ויקיליקס, אולי נכון יותר יהיה להגיד בתי קברות). אבל את הצרות שלה, כנראה, יש להסתיר. ההתגייסות להפיל את טראמפ היום בתקשורת האמריקנית היא כללית. 

מאז חשיפת ההקלטה של טראמפ מ־2005 ב"וושינגטון פוסט", שבה הוא נשמע אומר דברים פוגעניים מאוד כלפי נשים, הצטרפו נשים נוספות רבות למירוץ. כל אחת והסיפור השערורייתי שלה. הן מאשימות כי טראמפ הטריד אותן. העיתוי כמובן אינו מקרי... טראמפ מצידו מכחיש. על הבוחר לקבוע - למי להאמין?

דומה כי התקשורת חרצה את דינו של טראמפ. תזכורת: בתחילת השבוע, שעה קלה לפני העימות השני במדינת מיזורי, כינס דונלד טראמפ מסיבת עיתונאים עם ארבע נשים שטענו כי הקלינטונים פגעו בהן לפני הרבה מאוד שנים (שלוש נפגעו מינית לטענתן על ידי הנשיא לשעבר ביל קלינטון, ואילו אחת חשה פגועה אחרי שהילארי כפרקליטה הגנה על מי שאנס אותה כשהיתה בת 12). הסיפור הזה כמובן לא עשה הרבה רעש. להפך, טראמפ הוא זה שספג אש. אמרו שזהו סיפור ישן, אמרו כי זה לא ביל קלינטון שרץ לבית הלבן. בקיצור, הסיפור הזה לא עשה כמעט רעש בכלל. דומה כי במערכת הבחירות הנוכחית הסיפור הוא לא רק מה עשית, אלא לאיזה מחנה אתה משתייך. הבעיה הגדולה של טראמפ היא כמובן העובדה שהחשיפות של הנשים היום מגיעות מייד אחרי חשיפת הקלטת מלפני 11 שנים. התזמון הוא מושלם גם אם תומכי הילארי טוענים כי זה לגמרי מקרי.

טענו שהוטרדו על ידי טראמפ // צילום: אי.אפ.פי

הבעיה בסיפור שלפנינו אינה רק הגילויים על אודות טראמפ (לגיטימיים ביותר). הבעיה בסיפור הזה הוא חוסר האיזון של התקשורת האמריקנית. "העיתונות קוברת את החטאים של הילארי", טוענת כותרת בעיתון "וול־סטריט ג'ורנל", שלא עשה עד היום הנחות לטראמפ במירוץ לנשיאות, אבל מציל במאמרו את כבודה של התקשורת האמריקנית. "כל בוחר ממוצע שהדליק את הטלוויזיה למשך חמש דקות השבוע - רוב הסיכויים שהיה מגלה כי טראמפ אמר דברים גסים לפני כעשור ועכשיו מואשם גם בהטרדות. מצד שני, אם אותו בוחר היה מדליק את הטלוויזיה למשך 24 שעות, שבעה ימים ברציפות, הוא כנראה לא היה מגלה את החדשות על קלינטון: כל מה שחשדנו לגביה, פחות או יותר אומת".

נראה שהעובדה שמחצית מהאנשים הפרטיים שאותם פגשה כשכיהנה כמזכירת המדינה תרמו בהמשך לקרן של בעלה לא היתה מספיק שערורייתי.

נראה שהעובדה שקטאר, זו שמממנת טרור בעולם, מימנה גם את קרן קלינטון, בניגוד גמור לכך שהילארי אמרה כי לא תסכים שממשלות זרות יתרמו לקרן בזמן כהונתה כמזכירת המדינה, גם היא לא סיפור גדול מספיק עבור התקשורת.

העובדה שקלינטון מדברת הפוך לבנקאים ולעם - ורוצה מצד אחד להרגיע תאגידים שהיא לא תלחץ עליהם לשנות התנהלותם, ופונה מצד אחר למעמד הביניים כאילו היתה הנציגה והלוחמת שלו, דבר שרק מוכיח שוב עד כמה היא אינה אותנטית - גם זה לא מצליח לייצר כותרות.

העובדה שהיא הסתירה את המיילים שלה בשרת הפרטי שלה וסיפקה גרסאות שונות למעשה ושמישהו דאג למחוק את הראיות - גם כן לא היתה מספיק חשובה עבור התקשורת, למרות הדברים הקשים של ראש ה־FBI, שהפריך את טענתה שמעולם לא שלחה חומר מסווג.

22 יום לפני הבחירות ורק הצרות של טראמפ מעניינות את התקשורת. חשיפות ויקיליקס על אודות הילארי לא מייצרות כותרות. נו אז מה אם להילארי יש שתי עמדות, האחת ציבורית והשנייה פרטית, בנוגע לבנקים, בנוגע לעושר, בנוגע לגבולות, בנוגע לאנרגיה. נו, אז מה? העם אולי בוחר, אבל התקשורת תמיד מקדימה... 

החשיפות של אתר ויקיליקס גם חושפות כיצד התקשורת משתפת פעולה עם הקמפיין של הילארי: דונה ברזיל, לדוגמה, שהיתה בעבר פעילה בצוות של הילארי, שלחה מראש לקמפיין של הילארי את השאלה שלה בכינוס מיוחד שאירגנה רשת CNN. כלי תקשורת אחרים איפשרו לקמפיין של הילארי להטיל וטו על כמה שאלות שלא מצאו חן בעיניה. ואוי לו לעיתונאי שיעז להתנתק מהעדר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו