"הצעתו של שר המשפטים תוביל לחקיקות פרועות"

הצעת החוק שמקדם שר המשפטים יעקב נאמן, "חוק יסוד: החקיקה", שנועדה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ ברוב של 65 חברי כנסת, מעוררת סערה במערכת הפוליטית.

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שתומך בעיקר ההצעה, הודיע כי יקדם את החוק כבר במושב הקיץ הקרוב, וכי בכוונתו להיפגש עם נשיא ביהמ"ש העליון, אשר גרוניס, ולדון עימו בהצעה. ריבלין הדגיש: "הכנסת וביהמ"ש העליון מצויים כבר 20 שנים על מסלול התנגשות כרוני. עלינו להסכים על נוסחה שתגדיר היטב את גבולות הגיזרה של כל רשות".

מנגד הודיעה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון כי היא יוזמת דיון מיוחד בפגרה בהצעת החוק: "נאמן התרשל בקריאת ההגדה, ולא הבין כנראה את משמעותו של חג החירות כשהציע את ההצעה המתיימרת להגן על חירויות האדם, אך בעצם מפקירה אותן. ביהמ"ש העליון פוסל חוקים והחלטות של הכנסת שפוגעים בזכויות האדם. הצעתו של נאמן מבקשת לתת כוח בלתי מוגבל לרוב הדורסני בכנסת ולאפשר פגיעות אלו".

יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ מתנגדת אף היא להצעה, שלדבריה נועדה "לסלול את הדרך לחקיקות פרועות ולא אחראיות. הפקדת הסמכות לביטול חוק בידי ביהמ"ש העליון בלבד היא אמנם סבירה, אבל תזכיר הצעת החוק מרוקן גם אותה מתוכן כיוון שהוא מאפשר לרוב קואליציוני דורסני לחוקק את אותו חוק מחדש". שר הביטחון, אהוד ברק, אמר כי "מדובר בחוק עוקף בג"ץ שאינו הפתרון הנכון למחלוקת שעל הפרק. אני מסתייג מהיוזמה וקובע כי יש לקיים הידברות פתוחה בין הממשלה לרשויות המשפט".

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הזהיר כבר לפני כמה חודשים מפני אפשרות שבה ניתן יהיה לאשר בכנסת חוקים שנפסלו בבג"ץ. בכנס שהתקיים בדצמבר האחרון אמר ינון כי "החשש שלי הוא כי בהיעדר מסורת ותרבות שלטונית מושרשת של כיבוד הדדי בין הרשויות, התחרות למי תהיה המילה האחרונה תגבר על הריסון המתבקש. צריך להיזהר מאוד מיצירת מצב שבו חוקים שהוכרזו כבלתי חוקתיים על ידי ביהמ"ש העליון ימצאו את עצמם שוכנים כבוד בספר החוקים, על כל ההשלכות שיש לכך הן על אמון הציבור בחקיקה בכנסת והן על דימויה של ישראל בעולם כמי שמרשה לעצמה ביודעין להותיר על כנם חוקים שבית המשפט העליון שלה קבע שאינם חוקתיים".

בפורום המשפטי למען ארץ ישראל תומכים בחוק אך מציעים להחמיר את הוראותיו. נחי אייל, מנכ"ל הפורום: "יש לתקנו כך שרק הרכב של כלל השופטים בביהמ"ש יוכל לפסול חוק שקבע המחוקק, וגם זה חייב להיות כשהיד הכותבת את פסק הדין רועדת".