לפצח את אגתה כריסטי

במאה השנים האחרונות, תעלומות הרצח בספריה של אגתה כריסטי מדירות שינה מעיני קוראים רבים ברחבי העולם. עלילותיו של הרקול פוארו, הבלש הבלגי רב התושייה; תבונתה של העלמה הישישה ג׳יין מארפל שנחלצת תמיד לעזרת המשטרה המקומית; וכן דמויות דוגמת פארקר פיין והבלשית החובבת אן בדינגפילד - הפכו כבר בתחילת המאה הקודמת את אגתה מרי קלריסה לבית מילר למחברת ספרי המתח המשמעותית ביותר בהיסטוריה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כריסטי, שנולדה ב־1890 במחוז דבון בדרום אנגליה והלכה לעולמה ב־1976, הפכה עם השנים לאבירת מסדר האימפריה הבריטית ולמחזיקת שיא גינס למכירות ספרים (שיא שמחזיק עד ימינו).

כעת, לציון 125 שנים להולדתה, חוקרים באקדמיה הבריטית החליטו להעמיד את יצירתה של כריסטי תחת זכוכית מגדלת. לראשונה, החוקרים פיתחו נוסחה שמבצעת עבודת בילוש מתמטית, חוקרת את כריסטי עצמה ומתחקה אחרי תבניות ספרותיות בספרי המתח שלה. הנוסחה, לדברי המדענים, עשויה להעניק מזור לקורא החרד שנמצא בעיצומו של המתח ואי הוודאות במי מסיפוריה של כריסטי, באמצעות כלים אקדמיים שיעזרו לו לפענח את מעשי הפשע ולענות בעצמו על שאלת השאלות: מי הוא הרוצח?

המחקר, שדבר פרסומו גרר תהודה רבה בתקשורת הבריטית בימים האחרונים, ניתח עשרות מתוך 87 רבי המכר שפירסמה כריסטי, וכלל בין השאר גם קלאסיקות ספרותיות כמו "רצח באוריינט אקספרס". החוקרים עקבו אחרי כמה רמזים חוזרים כמו סוג המקום שבו הרצח מתרחש, סיבת המוות ואפילו אמצעי תחבורה שמופיעים בספר.

פחות אמפתיה לנשים

השאלה המרכזית שאותה ניסו החוקרים לפתור היא אם בדומה לרוצחים מספריה, גם לכריסטי עצמה היה דפוס פעולה שאפשר להתחקות אחריו. האם מי שכונתה מלכת ספרי המסתורין ומרתקת עד היום מיליוני קוראים מסביב לעולם פיתחה את סיפורי המתח עוצרי הנשימה שלה על פי מהלך ספרותי פשוט יחסית, שעושה שימוש בהיגיון בריא קפדני ומסודר - בדיוק כמו הבלשים בספריה?

דומיניק ג'ינרוד, אחד החוקרים שניגש למשימה בשליחות מאוניברסיטת המלכה בבלפסט, סבור כי בהחלט יש "קוד כריסטי" וכי "אפשר בהחלט להתחקות אחרי כמה דפוסי פעולה שקשורים למאפייני דמויות מרכזיים". לדברי ג'ינרוד, "הדברים מתבררים כשמחלקים את המידע שמוסרת כריסטי בספריה לקבוצות - מין הקורבן, הבלש המעורב בחקירה וסיבת המוות".

ממצא מרתק נוסף קשור למידת החיבה שכריסטי מרעיפה על דמות כזאת או אחרת בספר: "באמצעות שימוש בתוכנה מיוחדת לניתוח טקסט, מצאנו שחשוד ממין נקבה יזכה לפחות אמפתיה מכריסטי, בעוד חשוד מסוג זכר עשוי לזכות ליחס ניטרלי או אפילו חיובי", גילה ג'ינרוד. לכך מתווספת הטיה מגדרית מעניינת: על פי המחקר, רוב הרמזים לפתרון תעלומה קשורים למין הדמות. קורבן שמת בחניקה עשוי להצביע כמעט בוודאות על רוצח ממין זכר, וגופה שנמצאה בבית כפרי נרצחה כמעט בוודאות על ידי אישה.

ככלל, פענוח מעשי רצח שנעשו בידי נשים קשור כמעט תמיד לפריט משק בית כלשהו, בעוד רוצחים ממין זכר מתגלים הודות לפיסת מידע מודיעיני שהתגלתה או לפתרון של בעיה לוגית.

ברט ג'ייקובס, מנתח מערכות מידע שהיה שותף ל"צוות החקירה המיוחד", אמר לתקשורת הבריטית כי "אפשר לגלות כמעט כל רוצח בספריה של כריסטי על פי הצלבה וניתוח של מספר מאפיינים קבוע. מערכת היחסים בין הרוצח לקורבן, קירבה משפחתית, אמצעי תחבורה - חישוב פשוט של כל אלה יכול לעזור לקורא לקבוע מי הוא האשם במידה רבה של ודאות".

השאלה היא רק מה יעדיפו קוראיה הנאמנים של כריסטי: לדעת את סופו של הסיפור מראש או לרטוט עם פנס מתחת לשמיכה ולסמוך על אנשי המקצוע שיצילו אותנו גם הפעם.