הגיעה העת של "גרנטה"

בתקופה לא פשוטה עבור כתבי העת לספרות ולשירה, עיניים רבות נשואות לעבר "גרנטה" - המגזין החדש לכתיבה חדשה של פרוזה, מסות ושירה, שהשקתו התקיימה אתמול בבר רוטשילד 12 שבתל אביב. האירוע הוא גם בבחינת פרולוג לפסטיבל הסופרים במשכנות שאננים שייפתח בשבוע הבא.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בניגוד לכתבי העת במחוזותינו, "גרנטה" ישראל הוא שלוחה של "Granta" הבינלאומי, אשר נוסד בקיימברידג' בשנת 1889. עם השנים התמקם "גרנטה" בתודעה הספרותית כמוסד יוקרתי, במה לכותבים ותיקים ומצליחים כדוריס לסינג, אליס מונרו, סלמאן רושדי וריימונד קארבר, שפירסמו בו מיצירתם. בתוך כך, שימש כתב העת כן הזנק עבור מטאורים צעירים שנתגלו דרכו, מטד יוז או סילביה פלאת בעבר ועד ג'ורג' סונדרס כיום.

עם השנים נוספו ל"גרנטה" מהדורות אחיות הרואות אור בשפת המקום כגון בשבדיה, בסין, בפורטוגל או בטורקיה ומהיום גם בישראל, הודות לשיתוף פעולה נדיר בין "גרנטה" הבינלאומי לבין החנות "סיפור פשוט" שברחוב שבזי בתל אביב. הוצאת רסלינג תהיה אמונה על הפקת כתב העת ועל תפעולו, ועובדי "סיפור פשוט" ישמשו מערכת כתב העת, שבראשו תעמוד מנהלת החנות מירה רשתי כעורכת הראשית.

בטקסטים שיראו אור בגיליון הראשון סיפורים מתורגמים של כותבים כרוברטו בולאניו, ריקרדו ליסיאש וכלת פרס נובל נאדין גורדימר, כמו גם של סופרים וסופרות מקומיים כגון אתגר קרת, דרור בורשטיין, אלי אליהו, מחמוד ערישי, סלמאן נאטור ואחרים.

"כמי שקוראת את 'גרנטה' כבר שנים, זה באמת אירוע מרגש היסטורית וספרותית", אומרת המשוררת טל ניצן, שפרק מרומן שכתבה ואשר עתיד לצאת בקרוב, מתפרסם בגיליון. ניצן אומרת כי היא "מאוד מעריכה את המהלך של 'סיפור פשוט', שכבר אי אפשר להגדיר אותה כחנות ספרים אלא הרבה יותר מזה. יש משהו רחב ושאפתני באופן שבו הן מתעסקות בספרים. 

"הן לא מסתפקות בספר כחפץ אלא לוקחות אותו לכיוונים מאתגרים והרפתקניים, ואם הייתי צריכה להמר על איזושהי חנות ספרים שתעשה מעשה שכזה - אין לי ספק שהייתי חושבת על 'סיפור פשוט' ועל מירה רשתי, שמסוגלות לחשוב כל כך בגדול".

"תשוקה לא חסרה"

ניצן, בעצמה מתרגמת ועורכת כתב העת "אורות", מודעת לקשיים הנלווים לפרסום כתב עת ולהישרדותו. "להוציא כתב עת לספרות או לשירה הוא כיום מעשה לא קל בכלל", היא אומרת, "לא פעם אנחנו נתקלות ביוצרים שמוציאים כתב עת ראשון, מצוידים בשפע של התלהבות, מוטיבציה ותנופה - עד שהמציאות מנחיתה עליהם את זרועה. וזאת על אחת כמה וכמה בתקופה שבה כתבי עת נמצאים בקצה שרשרת המזון של תקציבי תרבות, הדבר הראשון שחותכים בלי צער וסנטימנטים, ויש כל כך מעט גופים שמתקצבים יוזמות מן הסוג הזה. לממן ולהוציא כתב עת עצמאית עולה המון, כך שבעוד תשוקה לא חסרה, המצב הנוכחי מערים מכשולים לא מעטים".

אך בכל הנוגע ל'גרנטה' את נשמעת אופטימית למדי.

"אני אופטימית. ראשית, כי מדובר במגזין שיושב על בסיס בינלאומי וכך אנחנו מצטרפים למוסד קיים, מבוסס ובעל מוניטין. שנית, מהיכרותי עם 'סיפור פשוט', מדובר במקום שעובד מאוד נכון, מצד אחד מצויד בהרבה תעוזה וחוצפה ומצד אחר בתבונה רבה. עם השנים הן מקיימות בו סדנאות לכתיבה, שגם אני מלמדת בהן וגם הפכו לבמה מאוד נדיבה ופתוחה להשקות של ספרים; אם מתבוננים על 'סיפור פשוט' לפני כחמש שנים, אפשר לראות תופעה שגדלה בהתמדה לכדי משהו גדול מסך המטראז' שלה. כששני הגורמים הללו מתרכבים יחדיו זה מעורר בי אופטימיות לגבי 'גרנטה', ובייחוד לגבי ההישרדות שלו, שזו השאלה הגדולה בכל הקשור לכתבי עת".

ניצן מוסיפה כי יותר מסיכויי ההישרדות של 'גרנטה', היא מאמינה שלהצלחת כתב העת תהיה חשיבות רוחבית בשדה הספרותי. "יש לכך חשיבות תרבותית עצומה, גם לכותבים, גם לקוראים ואפילו להוצאות הספרים, שנמצאות בצומת לא פשוט בימים אלה; זה ייתן לכולנו הרבה תקווה", היא מסכמת. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו