חשבונות, תכתובות פנימיות ועדויות של יודעי סוד, שנאספו בבדיקת "ישראל היום", מעלים חשד כי יו"ר פורום הוועדים בטלוויזיה החינוכית, מאיר מוטיל, ניצל בשנים האחרונות את כספי הוועד למימון הוצאות משפטיות פרטיות בהיקף של יותר מ־100 אלף שקלים. הוא עשה זאת בכמה עתירות אישיות שהגיש לבית הדין לעבודה נגד ההנהלה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מוטיל מועסק בטלוויזיה החינוכית מאז ראשית שנות ה־70 - תחילה כמנהל משק ובהמשך כצלם אחראי וכצלם בכיר - וברוב שנות עבודתו נמנה עם חברי ועד עובדי התפעול. מאז 2007 הוא משמש יו"ר פורום כל הוועדים בתחנה.
לפני יותר משלוש שנים, אחרי יציאתו לגמלאות של הסמנכ"ל למינהל, בני אליה, התפרסם מכרז פנימי לתפקיד שאליו ניגשו שלושה עובדים, ובהם גם מוטיל. השלושה לא נבחרו לתפקיד. מוטיל היה היחיד שלא עמד אפילו בדרישות הסף, ולמרות זאת עתר לבית הדין לעבודה וביקש צו מניעה זמני. הוא נדחה, אבל המשיך בהליכים משפטיים לביטול המכרז החיצוני ולקיום מכרז פנימי חדש.
לצורך מאבקו הפרטי שכר מוטיל את שירותיה של היועצת המשפטית של הוועד, עו"ד סיגל פעיל, ובשלב ראשון הציע למתמודד נוסף, גרשון גרשון - מנהל חטיבת התוכניות לשעבר - להצטרף אליו לעתירה. גרשון היסס ונימק זאת כך: מדובר בשני מקרים בעלי רקע משפטי שונה, וכריכתם יחד אינה רצויה.
אבל מוטיל המשיך ללחוץ עליו ושיכנע אותו להצטרף לעתירתו באמצעות הטענה הבאה: מדובר בתביעה קלה שעלויותיה הכספיות שוליות. נוסף על כך, טען מוטיל, עו"ד פעיל הבטיחה לו שלא תגבה תשלום.
גרשון האמין למוטיל והצטרף אליו. רק כשבית הדין דחה את עתירת השניים וכל אחד מהם חויב לשלם הוצאות משפט בגובה 750 שקלים; רק כשמוטיל הציע לו, לתדהמתו, שהם ישלמו זאת מכספי הוועד - עלה בו חשד שמשהו אינו כשורה.
גרשון דחה את ההצעה הנדיבה, התעקש לשלם את הקנס מכיסו הפרטי ואמר לחברים בטלוויזיה החינוכית כי נדלקה אצלו נורה אדומה.
הוא הריח התנהלות לא תקינה עוד לפני שידע כי מוטיל ממשיך לכסות בכספי העובדים את הוצאות התביעות הפרטיות הנוספות שהגיש. הוא הריח מעשים שלא ייעשו לכאורה בלי שידע שחברת הוועד, שירלי חלפין, ועובדים מודאגים אחרים כבר עוסקים בחשאי בבדיקת החשדות החמורים נגד יו"ר הוועד שלהם.
כסף רב ללא פרוטוקול
הבדיקה השקטה, שהובילה לאחרונה גם להגשת תלונה מפורטת למפלג ההונאה במשטרת ת"א, העלתה כי מוטיל אכן מימן את הוצאות עתירותיו הפרטיות מכספי ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית. הוא עשה זאת בדרכים שונות, בין השאר באמצעות הגדלת סכומי הריטיינר לעו"ד פעיל, בלי לקבל את הסכמת כל חברי הוועד ובלי שייכתב פרוטוקול באף אחד מהנושאים הרגישים.
אחד מתירוציו להתנהלותו הבעייתית: הוא נפסל במכרז משיקולים זרים ומתוך רצון להתנכל לו בגין היותו יו"ר הוועד. לא פחות.
על פי הבדיקה הפנימית, הוצא מקופת הוועד בשנת 2007 סכום של 12 אלף שקלים להוצאות משפטיות ללא קשר למוטיל; ב־2008 לא היו כלל הוצאות משפטיות; ב־2009 שוב הוצאו 12 אלף שקלים; וב־2010, השנה שבה קיבלה עליה עו"ד פעיל לייצג את הוועד ואת מאיר מוטיל בתביעותיו הפרטיות, צמחו ההוצאות המשפטיות - נוסף על קפיצה של הריטיינר החודשי מ־1,000 ל־3,000 שקלים - עד ל־88 אלף שקלים.
גם בשנים הבאות הוזרמו סכומים שמנים מקופת הוועד לעו"ד פעיל מעבר לריטיינר החודשי הקבוע, כאשר עיקר עבודתה נעשה בעניין העתירות של יו"ר הוועד. מוטיל ספג מפלה אחרי מפלה ובאחרונה שבהן, זו שהוכרעה ביוני השנה, הוטלו עליו הוצאות משפט בגובה 10,000 שקלים.
בתביעה הזאת, לפני שהשופטים גילגלו אותו מכל המדרגות, הוא שבר את שיא החוצפה: מצד אחד ניסה בעזרת כספי העובדים לגרום לביטול המכרז, מצד אחר דרש בעזרת אותם כספים לפסוק לו, בין השאר, 50 אלף שקלים בגין עוגמת נפש כביכול ועוד 138 אלף שקלים בגין אובדן הכנסה צפויה...
השופטים הבינו, כאמור, עם מי יש להם עניין ודחו אותו. אלא שגם אחרי המפלה הזאת לא החזיר מוטיל לקופה הציבורית את הכספים ששימשו אותו במאבקו הפרטי.
יתרה מזאת: הוא ניסה לגייס הלאה את כספי העובדים להחזר שאר הוצאותיו המשפטיות, אבל הפעם נחסם זמנית. זה קרה כשהגיעה חשבונית של עו"ד פעיל בגובה של 80 אלף שקלים וגזבר הוועד לא הסכים לשלם אותה.
"מאיר, תשלם מכיסך"
האירוע הזה, שבו נחשפו עובדים נוספים לצחנה, אילץ את מוטיל לכנס ביוני השנה את הוועד, בניסיון להכשיר את הזרמת הכספים לצרכיו האישיים (משיכת הכספים נעשתה באמצעות קומץ מקורבים, אנשים שלא הבינו כנראה כי מדובר בחשדות חמורים גם לפלילים).
בישיבה הזאת דיווח מוטיל על חוב לעו"ד פעיל בגין מה שכינה "משפט כוח אדם". הוא נקב בסכום של 80 אלף שקלים, אבל הבהיר מייד כי הגיע עם הפרקליטה להסכמה שהיא תגבה 15 אלף שקלים בלבד ושאת שכר הריטיינר יגדילו לה ב־900 שקלים בחודש - מ־3,000 שקלים ל־3,900 שקלים. עוד טען כי ההוצאות המשפטיות בתביעותיו אושרו בישיבות הוועד וכי הכל נעשה לטובת העובדים. כאשר נדרש להציג פרוטוקולים, טען להגנתו: "לא עשינו פרוטוקולים".
חברת הוועד, שירלי חלפין, הטיחה לעברו "תשלם את 15 אלף השקלים מכיסך", אבל לא נענתה. הסירוב הזה הניע אותה, עם אחרים, לפנות במכתב למזכ"ל ההסתדרות דאז עופר עיני ולכמה מנושאי כליו ולטעון כי מדובר בהליך אישי ופרטי וכי כבר שנים אין שקיפות בנעשה בקופת הוועד.
עיני ואנשיו התייצבו כצפוי להגנת מוטיל ואילו זה, באמצעות פרקליטה חיצונית, איים על המתלוננים בתביעות דיבה. התגובה שקיבלה פרקליטתו מהעובדים המאוימים היתה נחרצת: "העובדים החתומים על המכתב נדהמו מהמכתב שנשלח אליהם, אשר מעלה את גבול החוצפה, עזות הפנים וחוסר הבושה לדרגות שלא ידעה הטלוויזיה החינוכית מיום היווסדה".
מוטיל בחר לא להשיב
מאיר מוטיל, שרק לאחרונה המליצה ועדה פנימית להעניק לו את פרס העובד המצטיין, בחר לא להשיב לשאלות "ישראל היום". עו"ד סיגל פעיל, לעומת זאת, השיבה: "לא ייצגתי את מאיר מוטיל בחינם ואף לא הצעתי לו הצעה כזו... אני מטפלת ומייצגת במסגרת משרדי (גם הקודם וגם הנוכחי) את פורום הוועדים של עובדי הטלוויזיה החינוכית מאז 2010... אין לי ידיעה בדבר הוצאות שכר הטרחה עד אז או קפיצה כלשהי בשכר הטרחה".
ועוד כתבה: "חובתי לשמור על חיסיון עורך דין־לקוח אינה מאפשרת לי להתייחס לסכומי שכר הטרחה שצוינו בשאלה. אומר רק שתעריפים שהוצעו וסוכמו עם הוועד הם מופחתים ביותר ונמוכים בהרבה מתעריפי משרדי... הליווי המשפטי השוטף לעובדי הטלוויזיה החינוכית עסק בנושאים רבים ומגוונים מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו