בראיון שהעניק פעם לאתר מוזיאון "טייט מודרן" הלונדוני, סיפר סופר ומאייר הילדים מוריס סנדק, מחבר "ארץ יצורי הפרא", כי לאורך השנים נשאל על ידי אנשים מדוע לא ניסה לשחזר את ההצלחה הגדולה של ספרו פורץ הדרך על ידי כתיבת המשך. תשובתו היתה חד־משמעית. "שילכו לעזאזל", הפטיר, "אני לא פה כדי לספק את הצרכים של אף אחד".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
תשובתו המתריסה של סנדק היא אולי דוגמה מייצגת לדרך שבה בחר לחיות את חייו ולכתוב - ללא ריסון או ניסיון למצוא חן בעיני המבקרים, שמצידם היללו את ספריו ותרמו למעמדו המיתי בספרות הילדים האמריקנית.
"ארץ יצורי הפרא" ראה אור באנגלית ב־1963 ותורגם לעברית רק ב־1984, בהוצאת כתר, על ידי אוריאל אופק. כעת, לרגל ציון 50 שנה לצאתו ובהמשך לחגיגות בעולם, רואה אור גם בישראל מהדורה מחודשת, הכוללת סריקה בטכנולוגיה מיוחדת של איורי הספר.
סנדק נודע לקוראים הישראלים בייחוד הודות לקסמו של "ארץ יצורי הפרא". מי שנחשב לווירטואוז בתחומו היה חתום על איורים רבים לספרים של אחרים, כתב בעצמו עשרות ספרים, עיצב תפאורות ותלבושות לאופרות ולמחזות זמר, אך אותו פיקצ'רבוק דקיק נחשב עד היום לפיסגת יצירתו ולספר שסלל את דרכו בתחום הכתיבה והאיור לילדים. עליו הוענקה לסנדק מדליית קלדקוט, הפרס האמריקני היוקרתי ביותר לספר מאויר.
ל"ארץ יצורי הפרא" קמו אינספור פרשנויות פסיכולוגיות ותילים של ביקורות משלל הסוגים. היצירה השפיעה על מוסיקאים, הועלתה על בימות האופרה והתיאטרון, ואף זכתה לעיבוד קולנועי שנוי במחלוקת של הבמאי היהודי־אמריקני ספייק ג'ונז.
"ילדות כמצב של הוויה"
מעמדו הקאנוני של "ארץ יצורי פרא" הועצם עם מותו של סנדק בחודש מאי בשנה שעברה בעקבות שבץ מוחי. סנדק היה בן 83 במותו, אך גם בשנותיו האחרונות מחשבתו היתה צלולה, ובראיון אמר: "אני לא זוכר את ילדותי יותר משאתם זוכרים את שלכם, אבל יש בי היכולת לזכור ולהחיות את האיכויות הרגשיות של הילדות. הילד שהייתי אז עדיין מוחשי עבורי. אני חש כלפיו דאגה ואחריות".
סנדק טען לא אחת כי אינו יודע "איך לכתוב ספר ילדים", וכי אינו מקיים הבחנה בין ספרות ילדים ומבוגרים. "הילדות מעניינת אותי כמצב של הוויה", צוטט בעבר, "איך הילדים עוברים מיום ליום, איך הם מצליחים להביס את השעמום, את הפחד, כיצד הם מוצאים את השמחה. העובדה שהילדים בכלל מצליחים לגדול נראית לי כפלא".
מהו סוד שרידותו של "ארץ יצורי הפרא" - שממגנט ילדים ומבוגרים? עלילתו הקצרצרה של הספר, שיועדה במקור לילדים בני 6-3, מתארת את עולמו של מקס, שנשלח לחדרו ללא ארוחת ערב לאחר שהשתולל בחליפת הזאב הלבנה שלו והכעיס את אמו, שמכנה אותו "יצור פרא".
מקס הזועם עולה לחדרו, ובאותו הלילה יער עבות צומח פתאום בחדרו "וכל הקירות מסביב היו לעולם הגדול שבחוץ". מקס מפליג בסירת מפרש ומגיע לארץ יצורי הפרא, הופך לשליטם, אך נתקף געגועים לביתו ומחליט לחזור אל ארוחת הערב שמחכה לו.
"הספר נחשב לאחד הראשונים שעסק בחיי הנפש של הילד, לכן הוא נצחי בעיניי", אומרת רחלה זנדבנק, עורכת ספרי הילדים והנוער בהוצאת כתר, "בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת לכתוב על יחסים עוינים בין ילד לאמו, נוסף על העונש הנורא של מניעת אוכל - לא היה מובן מאליו. סנדק היה חדשן, הוא בא והכריז את מה שכולם ידעו בחדרי חדרים: לא הכל הוא 'האנקי דורי'; בתוך הילד שלנו קיים זעם בלתי מרוסן".
לדברי זנדבנק, כשהספר ראה אור הורים ומחנכים רבים טענו שהוא מפחיד ואלים מדי לילדים קטנים: "היום זה נראה מגוחך, אבל אז ההורים האמינו שהמפלצות שמתוארות בספר יעוררו סיוטים בקרב ילדיהם. הסיבה האמיתית לדעתי היא שמבוגרים רבים פשוט פחדו לגעת במשמעויות האפלות של הספר; המחשבה שהתת־מודע של הילד שלך שורץ תשוקות, כעס או תאווה".
למרות הצלחתו של הספר בארץ, לא רבים מספריו האחרים של סנדק תורגמו לעברית. עם זאת, זנדבנק מקווה שהשנה הקרובה, שבה עתידים לצאת בתרגום לעברית שניים מספריו האהובים של סנדק - "In the Night Kitchen" ו־"Outside, Over There" - תעשה מעט חסד עם מי שכונה "הסנדק של ספרות הילדים".
* * *
ספר חדש לרב יונתן זקס
הרב לורד יונתן זקס, לשעבר הרב הראשי של בריטניה, יגיע לישראל בשבוע הבא להשקת ספרו, "השותפות הגדולה - הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות", שראה אור בעברית בהוצאת מגיד (בתרגומו של צור ארליך). הרב זקס, שמחזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון ובתואר ראשון מקיימברידג', פירסם יותר מתריסר ספרי פילוסופיה והגות, וידוע כמי שחותר להשגת דו־שיח בין הדתות ובין מנהיגי הדת. הוא מרבה לכתוב על סוגיות אתיות, על אחריות חברתית ועל גלובליזציה. בישראל יערוך הרב זקס שתי שיחות - עם הרב יובל שרלו (רביעי, 13.11, באוניברסיטת בר־אילן), ולמחרת עם ד"ר מיכה גודמן במרכז מורשת בגין.
פסטיבל שער יוצא לדרך
פסטיבל השירה "שער" ייערך השנה בפעם ה־13 בבית הגפן בחיפה. הפסטיבל, שיימשך שלושה ימים, יארח משוררים ישראלים רבים, וגם שבעה משוררים מחו"ל - מטורקיה, מלטביה, מהונגריה, מאנגליה, מגרמניה ומהולנד. נושא הפסטיבל השנה יהיה "הרחובות ממריאים לאט: מסעות שירה". לדברי יקיר בן־משה, שמנהל את הפסטיבל אמנותית עם המשורר עדי עסיס, "כשחשבנו על נושא לפסטיבל בחרנו במסעות, כי לשירה אין בית. שירה היא תמיד מחוץ לדלת, היא הפנים המשתקפות בחלון, משתוקקת להיכנס אבל יודעת שאין לה לאן לחזור".
בין היידיש לעברית
אירוע שכותרתו "יידיש ועברית: עולמות שאינם נפגשים?" יתקיים ביום שישי הבא (15.11) באולם הבימה 4 בתל אביב. האירוע יעסוק בקשר בין השפות בספרות, באמנות ובתיאטרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו