27.06.2017
ג' בתמוז תשע"ז
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
27.06.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

עליזה לביא

מגילת אסתר ויום האישה

מייד לאחר שתסתיים קריאת מגילת אסתר בליל פורים הקרוב, יחל טקס מלכת היופי, שישודר באחד הערוצים המסחריים. אחוזי הצפייה שהטקס ייהנה מהם יהיו מן הסתם גבוהים מהרייטינג שבו תזכה המגילה בבתי הכנסת.

צירוף מקרים זה מאפשר להתבונן בסיפור המגילה בעיניים עכשוויות וגם לענות על השאלה אם טקס בחירת מלכת היופי הוא כישלון או הזדמנות. הרי אסתר המלכה הפכה ממלכת יופי למנהיגה. אסתר היפה, הצייתנית, הפסיבית, השקטה, כבשה את ליבו של המלך אחשוורוש - אולי כאנטיתזה לוושתי העצמאית והעומדת על דעתה. אסתר הפכה לבחירת ליבו של המלך מבין גל הנשים שנאסף אל ארמונו. אל מול עיניהם המשתאות של קוראי המגילה, היא הפכה לדמות אקטיבית, מצווה, המביעה את דעתה בנחרצות, המתנה תנאים והמציבה אסטרטגיות.

אסתר המלכה עברה להיות אסתר המנהיגה. זו האחרונה מככבת עד סוף סיפור המגילה, והיא האנטיתזה הגמורה לאסתר הראשונה. מכאן והלאה לא מוזכר אפילו פעם אחת שאסתר יפה; כל שנאמר הוא שלבשה בגדי מלכות ונשאה חן בעיני המלך - וזהו.

לפי הנאמר במגילה, אסתר פועלת בכוח המוח ובתככי חצר שלא היו מביישים פוליטיקאים מנוסים. מכאן עולה כי אין להניח שהמראה החיצוני שלה השתנה, אלא שהישגיה לא היו קשורים למראה זה.

*   *   *

עוצמתה של אסתר אינה מסתיימת בחצר המלך. חז"ל מספרים: "שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות [שירגזו למקרא סיפור המגילה]. ענתה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס... כתבוני לדורות. וכתבוה". כלומר, אסתר עמדה על שלה ולא ויתרה. היא התעמתה עם חכמי הדור ולחצה עליהם, עד שהם מצאו את המקור ההלכתי המאפשר להכליל בתנ"ך את המגילה שכתבה ואשר נקראת על שמה.

רק כך קרה שהחג שיצרו אסתר ומרדכי, למרות ההסתייגויות הראשוניות של החכמים והעם ממנו, נקבע לדורות, עד שאפילו נאמר עליו כי "לעתיד לבוא כל החגים בטלים - ופורים אינו בטל לעולם".

התיאור של אסתר, הדורשת להיות רשומה בתולדות ישראל ומתווכחת עם רבנים, הוא מרתק גם בדורנו. אסתר אינה רק מושיעת היהודים, אלא זו האחראית לנרטיב ולכתיבת הסיפור בתולדות העם היהודי.

*   *   *

המדרש - מדרשם של חכמים! - מתאר את חכמי דורה של אסתר כמוגי לב, המפחדים מ"מה יחשבו עלינו העמים", או כלא כל כך בקיאים בתורה, אשר מוצאים רק לאחר זמן את המקור לדרישתה ומאפשרים זאת. עד אז הם ניסו לדחות את רצונה לקיים חג ליהודים, ורק לבסוף קיבלו את דעתה.

מאוחר יותר למדנו מעדויות של נשים אנוסות מספרד ומפורטוגל שדמותה של אסתר המלכה שימשה להן מודל חיקוי; פורים היה אחד החגים שאנוסי ספרד הרחיבו.

דמותה של אסתר כאישה זרה, כמי שהסתירה את מוצאה ובכל זאת נשארה נאמנה לאמונתה, שימשה בבואה ברבות מתפילות הנשים האנוסות שבהן היא מוזכרת.

אסתר עלתה לגדולה בזכות יופייה, אך נכנסת להיסטוריה בזכות אישיותה. היהדות מוקירה את היופי - אך לא כמטרה אלא כאמצעי. "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", נוזף מרדכי בבת דודו המהססת. כלומר, מרדכי התכוון לומר לאסתר - יופייך הביאך לכס המלכות כדי שתוכלי לפעול.

וזהו בעצם ההבדל הגדול בין יופי חיצוני, המוצג בתוך הקשר היסטורי ומשמש פלטפורמה למעשה חשוב, ליופי המוצג כקליפה ריקה שזמנה קצר ומעמדה שולי.

הכותבת היא ד"ר, מרצה בבית הספר
לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ופעילה חברתית

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: