21.10.2017
א' בחשון תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
21.10.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

מוריה שלומות

זה לא הוא, זה אנחנו

את התשוקה למלוך ולשלוט קל להבין. יותר ממנה מסקרנת דווקא התשוקה להימלך. להישלט. ועל ידי מי. דעותיהם המדיניות, החברתיות והכלכליות של יאיר לפיד, נועם שליט, קרנית גולדווסר ומצעד המצטרפים החדשים להיכל מקבלי ההחלטות, מעניינות ביותר. ואולם דעותיהם המדיניות, החברתיות והכלכליות של כל אלו שכבר בשלב זה מוכנים לומר בסקרים כי היו מצביעים להם לו הבחירות היו נערכות היום - דעות אלו, מסקרנות פי כמה.

מה חושבים אותם המשתתפים בבחירות טלפוניות היפותטיות? יאיר לפיד ראוי לכל גינוי אפשרי על כך שבמשך שנים ארוכות קישט את מסך חיינו בלי שנוכל לומר מילה על תוכנו. מעיל יפה שבטנתו מעולם לא נחשפה. אולי משום שקרועה היא. או דקיקה. או דוקרת. ואולי כמו שסבתא היתה אומרת, מדובר באדם שאין לו כלל בטנה. יש כאלה. אנחנו כולנו מכירות ומכירים אותם.

אבל לא פחות ממנו ראויים לגינוי אלו שיודעים היום לומר כי היו מצביעים בשבילו. מה הוא חושב על החוק החדש המתיר למדינה לכלוא מסתננים למשך שלוש שנים תמימות וארוכות, את זה עוד נגלה. דעתו על מאחז כמו מגרון שבחלקו יושב על אדמה פלשתינית פרטית עוד תתבהר.

מה עמדתו בקשר לחינוך חובה לגיל הרך, לחלוקת משאבים צודקת, לאפליה מתקנת לערבים - כל זה בסוף ייצא החוצה. אבל מה חושבים על כל הסוגיות הללו אותם מצביעים פוטנציאליים, עשרות אלפי האנשים שהשיבו בהתלהבות לסוקרים כי יצביעו עבורו - זו השאלה המטרידה והחשובה.

מי הם אותם אלמונים הבוחרים באלמוני? התחושה המדומה הזו כי אנחנו מכירים את לפיד. תווי פניו הרי מוכרים לנו כמעט באופן אינטימי. תודעה כוזבת כזאת של קירבה יצרה תשוקה חזקה ובלתי נשלטת להמליך אותו עלינו. אנחנו החברה המיואשת שמחפשת בנרות מנהיגות אחרת, שונה, מפתיעה ומרגשת, אנחנו ראויים לכל גינוי.

אנחנו טרף קל לפתיינות, רואים בכל הנוצץ זהב ומשליכים את תקוותינו ועתידנו על אובייקט זר.

וידוי קטן: בבחירות 96' הייתי כל כך מבוהלת מהאפשרות ששמעון פרס לא ייבחר לראשות הממשלה, עד שהדפסתי ביחד עם חבר אלפי סטיקרים עם הכיתוב "מגיע לנו פרס". מרוב רצון טוב והתלהבות לא שמנו לב לכפל הלשון בביטוי. קיבלנו את מה שמגיע לנו. ביבי נבחר ופרס היה לאחד הפוליטיקאים המאכזבים ביותר שידענו.

איך כל זה קשור? יאיר לפיד מגיע לנו. בלי להיכנס לשאלות שכר ועונש קוסמיות ותיאולוגיות, מגיע לנו. מנת סבלנו כנראה עדיין לא תמה. זה לא הוא. זה אנחנו.

יאיר לפיד, האדם ללא העמדות, אינו הבעיה. חברה החפצה ביאיר לפיד האדם ללא העמדות היא הבעיה. "סוף סוף מישהו נחמד להצביע בשבילו", שמעתי לידי כשהתבשרנו בתחילת השבוע על מועמדותו של לפיד.

נזכרתי בשורות המופלאות משירו של יהודה עמיחי: "אני מכיר איש שעשה לעצמו אישה אידיאלית מתשוקותיו: את השיער לקח מאישה שעברה בחלון אוטובוס, את המצח מדודנית שמתה בצעירותה. את הידיים ממורה בילדותו..." (מתוך "פתוח סגור פתוח").

באהבה ובפוליטיקה, כשאין מועמד או מועמדת ראויים - צריך להמציא אותם, לתפור אותם, להרכיב אותם ולקוות שהעיסה הזאת תתגבש למשהו חי, אמיתי ואותנטי.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: