25.09.2017
ה' בתשרי תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
25.09.2017
> לניוזלטר בתאריך
תעשיית השוחד
חזרה לקריאת הכתבה >
שתף ב-facebook | שלח לחבר

מרדכי גילת

מבחן בוזגלו

מי העליל את העלילה הנוראה על אהוד אולמרט כאילו מלח הארץ שלנו הפקיר את חבריו מפרשת הולילנד, וברגעים הכי קשים שלהם אינו לידם? מי הם האלמונים הנבזיים שהציפו את רחובות ירושלים במודעות "מבוקש" עם תמונה של החשוד המפורסם? איך אפשר היה בכלל לעולל דבר כזה לאיש שהקדיש את חייו למען שלטון החוק ולמען הערך החשוב של "כולם שווים בפני החוק"?

אז הנה, אהוד שלנו סיים את ההתייעצויות שלו בחו"ל עם אחד מפרקליטיו וחזר אלינו לפנות בוקר. הוא שב לארץ מרצונו הטוב והחופשי. נכון, שופט המעצרים בראשון לציון, אברהם היימן, לא היטיב עם חבריו כשהאריך להם שוב ושוב את המעצר. נכון, קשה היה לחבר הטוב שלהם להישאר מעבר לים כשלא רואים אצלם את הסוף. זה לא אנושי, כתבנו כאן, זה לא חברי, זה לא הוגן שהם יהיו באבו כביר והוא ימשיך לבלות בחוץ. זה חייב היה להיפסק.

וזה אכן נפסק. עכשיו, אם אולמרט לא שינה לפנות בוקר את דעתו, הוא שוב איתנו וכולם מצפים להודעה מוסמכת של המשטרה: האם ראש הממשלה לשעבר הוא האישיות הציבורית המפורסמת החשודה בקבלת שוחד? האם כשחוקרי הפרשה הגישו לשופט חומר חקירה חסוי עם ראשי התיבות א"א הם התכוונו לאודי חמודי? האם לא הגיע הזמן להפסיק את משחקי איסור הפרסום, כשכל החשודים יודעים היטב מי נתן, מי תיווך ומי קיבל? האם לא הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו ולומר לציבור: זה האיש, אלו החשדות, החלטנו לשים קץ לחרושת השמועות.

ועוד שאלה עקרונית: אם יתברר שאהוד אולמרט הוא אכן האישיות הציבורית החשודה בקבלת שוחד, האם ינהגו בחשוד הזה על פי מבחן בוזגלו? האם בחקירה מורכבת כל כך, שבה ראש עירייה לשעבר, אנשי עסקים, פרקליט ותיק ואחרים יושבים במעצר בגין חשש אמיתי לתיאום עדויות, ינהגו באולמרט בצורה אחרת?

השאלה הכבדה והערכית הזאת מקבלת משנה חשיבות כאשר חוזרים לרגע אל לב הפרשה: זו לא עוד חקירה פלילית בישראל. זה לא עוד סיפור שוחד של חבר בוועדה לתכנון ובנייה. זה לא עוד תיק של נוכל שקיצר הליכים למישהו תמורת כמה אלפי שקלים. אלה אמנם מקרים שאסור להקל בהם ראש, אבל עדיין לא מדובר במחלה ממארת. אפשר להציל את החולים.

כאן, בהולילנד, לא מדובר רק בהקמת מפלצות בטון בעזרת בצע כסף. כאן אנחנו לכאורה בלב תמנון פשע שקשה למנות כבר את הזרועות שלו. כאן מדובר בחשד כבד לתעשיית שוחד בהיקף שלא ידענו בשום עיר ואם בארץ. מערכת משומנת היטב שפעלה שנים ללא הפרעה עם אנשי קשר, יזמים, מהנדסים, אנשי מינהל המקרקעין וגוזרי קופון שונים ומשונים. להקה של חזירים ממש.

אנחנו בסיפור הזה רק בקדימון. בקרוב יהיו הפתעות חדשות: אנשים שהכרנו בעבר מדו"חות מבקר המדינה ומספסלי הנאשמים, ישובו אלינו במלוא הדרם; נראה כאן שוב את שולה זקן השותקת, שבצירוף מקרים יצאה גם היא לחו"ל ואינה ממהרת לחזור; נכיר כמה רודפי שלמונים מוכשרים מהמגזר החרדי, ונבלה עם איש ציבור נוסף מירושלים. בעל התיאבון הגדול, מכנים אותו מקורביו, הוא אוהב לאכול.

הרשימה ארוכה והחברים של אולמרט מודאגים. מה הם עושים בנסיבות האלה? יוצאים בקמפיין להשחרת איש עסקים הנחשב עד חשוב ומרכזי. זו היתה השיטה גם בפרשיות קודמות: "הוא אדם מפוקפק", הם יורים, "הוא לא אמין, הוא שקוע בחובות כבדים". אותם פרשנים, אותם הגיגנים, אותם כלי תקשורת מסוימים. הם לא מתעייפים.

נכון, לא מדובר בצדיק. אבל האיש גם לא מציג את עצמו כצדיק. הוא בא לסגור חשבון במסגרת מה שמכונה "ריב גנבים". זה קורה במאות תיקים. אז מה, הוא לא סיפק את הסחורה? הוא כבר סיפק הרבה. אורי לופוליאנסקי יאשר ודאי בחקירה מה קיבל ובאיזו דרך.

מהנדס העירייה, אורי שיטרית, שמאות אלפי שקלים נחתו במשרדו, כבר אישר. זה יקרה גם לאחרים. העד הבעייתי, נכון לאתמול, לא הכשיל את החוקרים.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: