כשהודיעו השופטים כי רוני גלילי נמצא אשם, היו יותר משני לבבות שהאיצו פעימות. המתלוננת הראשונה פרצה בבכי ואמרה "תודה תודה תודה". המתלוננת השנייה אמרה "עכשיו אני יכולה להתחיל לחיות".

שני המקרים האלה מקפלים בתוכם לילות, ימים וחודשים ארוכים שעברו על שתי המתלוננות מרגע שהחליטו להגיע למשטרה ולהגיש נגד גלילי תלונות על אונס, מעשה סדום ומעשים מגונים. הן היו בין עשר ל?12 נשים שיצרו עימי קשר לפני יותר משנה. נשים שטענו כי בעל המועדונים המפורסם צד נשים דרך האינטרנט, טווה סביבן חוטים - ואונס.

כולן אמרו כי הן רוצות להתלונן אבל פוחדות, מרגישות אשמות. אחרי הכל, הן גלשו באתר אינטרנט ונפלו למלכודת כמו ילדות תמימות. לעומתן, השתיים האלה היו אמיצות, עמדו בבית המשפט, הישירו אליו מבט, בכו וסיפרו מה הוא עשה בגופן.

במהלך המשפט הזה ספגנו, הנשים ואני -גם אלו שבסופו של דבר לא התלוננו - שורה של איומים והפחדות. לחלקן הוצעו סכומי כסף גדולים כדי שלא תספרנה את סיפורן או שתדברנה בשבחו של הנאשם. אבל הצדק חזק מהכל, לפחות במקרה הזה.