27.09.2017
ז' בתשרי תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
27.09.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

רוני אלוני סדובניק

אפליה

היכן הנשים בשטרות החדשים?

לפני ימים אחדים הודיע בנק ישראל על כוונתו להחליף את שטרות הכסף המוכרים ולהכניס לשימוש שטרות הנושאים דמויות חדשות מאלו שהכרנו. האישים שיוחלפו הם משה שרת, ש"י עגנון, בן צבי ושז"ר. במקומם יידפסו דיוקנאות של בנימין זאב הרצל, דוד בן?גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין. השטרות החדשים ייכנסו למחזור החל משנת 2012.

מבצע כה מורכב, הכרוך בהוצאה מהמחזור של 300 מיליון שטרות ובהחלפת הדמויות המופיעות עליהם, לא נעשה בכל שנה.

האם מאורע כל כך משמעותי בהיסטוריה המוניטרית שלנו לא הצדיק פורום ציבורי נאות, הכולל נציגות נשית שתוכל להמליץ על דמויות נשים הראויות אף הן להופיע סוף סוף על גבי הכסף שלנו? האם רק דמות פאלית יוצקת בשטר את משקלו בזהב?

האם באמת לא מצאו בכירי הבנקאות ולו דמות נשית אחת הראויה להיכלל במעמד המכונן? האם לא הגיעה העת כי על השטרות שלנו יופיעו נשים, לכל הפחות על מחצית השטרות הנסחרים, בדומה לחלקנו באוכלוסייה?

ואולי, יש שיאמרו, אין מספיק נשים בעלות אוריינטציה מנהיגותית?

ובכן, בלי קושי ניתן רשימת נשים מצוינות אשר הטביעו חותמן על החברה בישראל, ובהחלט ראויות שדמותן תונצח במרחב הציבורי.

מה תאמרו על הרשימה הבאה: הנרייטה סולד, גולדה מאיר, שרה אהרונסון, הלנה רובינשטיין, חנה סנש, נעמי שמר, רחל המשוררת, יונה וולך, שושנה דמארי, איטה שרה פלמן (האישה הראשונה שטיפחה אחוזת פרדס במקום שבו ניצב בניין עיריית תל אביב), חנה טרגר (סופרת הילדים הראשונה בארץ ישראל) וד"ר ויקי שירן, ממובילות המהפכה המזרחית בישראל.

במקרים רבים נשים פשוט נחשבות שקופות. שקיפותן בכלכלה הישראלית באה לביטוי בדוגמאות רבות נוספות.

כך, למשל, בוועידה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים, תחום שבו שיעור הנשים עומד על כ?60 אחוזים, שוב יישאו דברים גברים בלבד. כאילו מארגני הוועידה לא מצאו אשת עסקים או מומחית לפיננסים, ביטוח או קרנות הון סיכון אשר תוכל ללמד משהו את באי הוועידה.

קשה שלא להבחין כי ככל שהכנס הכלכלי נחשב יוקרתי יותר - כמו בקיסריה או בהרצליה - כך הולך וקטן אחוז הנואמות. הנוהג הנפסד הוא לערוך כנסים מקצועיים ללא נוכחות של נשים ברשימת המומחים או, גרוע מכך, לשבץ נואמת בודדת כקישוט כדי לצאת ידי חובה.

שקיפות של נשים במרחב הציבורי בישראל ניתן לראות גם בתופעה המקוממת, לפיה 93 אחוזים מהרחובות החדשים שנסללו בעשור האחרון בכל רחבי מדינת ישראל, מדן ועד אילת, נקראים על שם גברים.

האם ייתכן כי ועדות השמות לרחובות פשוט לא מוצאות שמות של נשים הראויות להנצחה ציבורית?

מי מאיתנו לא שוטט בהנאה במוזיאונים לאמנות ברחבי העולם, העמוסים יצירות של אמנים גברים תוך תהייה פנימית האם באמת לא היו נשים אמניות הראויות שיצירתן תוצב במוזיאון?

ובכן, מובן שתמיד היו, בכל תחום. נשים פורצות דרך ומנהיגות רבות השפעה פעלו בתחום המדע, הרפואה, הפילוסופיה, הדת, התרבות, במהפכות חברתיות ובכל תחום חשוב אחר. הבעיה היתה ונשארה הגבר התורן הכותב את דפי ההיסטוריה.

עשייתן הציבורית של נשים אינה חייבת להישאר שקופה. קידום מעמד האישה אינו כרוך בדרך כלל בעלות תקציבית, אלא בכוח הדוגמה, בפרטים הקטנים שבשולי המרחב הציבורי. הדפסת דיוקנאות של נשים על שטרות היא חלק הכרחי בדרך לכונן שוויון של אמיצים בין המינים.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: