18.12.2017
ל' בכסלו תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
18.12.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

אביעד הכהן

החלטה נבונה ביותר

הסמכויות לא יפוצלו

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט כי סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הבא לא יפוצלו. את ההחלטה העקרונית בסוגיה הוא דחה לעת הזו, וזו בחירה נכונה ונבונה. אסור שמינוי יועץ משפטי חדש, הניצב בשער, ייעשה תחת להט חרבה המתהפכת של ההצעה לפצל את תפקידו. החלטות מסוג זה, בייחוד כשהן באות לשנות מצב נוהג של יובל שנים ויותר, צריכות להתקבל במתינות, מתוך שיקול דעת, לאחר עבודת מטה מסודרת ויסודית.

כבכל סוגיה חשובה אחרת, גם סוגיה זו אינה חדגונית, צבועה בצבעי שחור?לבן. יש בה פנים לכאן ולכאן, והיא מורכבת מגוונים ובני גוונים. לכל פתרון מוצע יתרונות וחסרונות משלו. א?ם כל חטאת היא הר?יק החקיקתי שאליו נשאב מעמד היועץ המשפטי. סמכויות היועץ קבועות בעשרות רבות של סעיפי חוק, אך אין חוק מרכזי אחד שמבצר את מעמדו, מגדיר את סמכויותיו ומפרט את דרכי בחירתו.

הכוח הרב שמרוכז בידי אנשי התביעה הכללית והייעוץ המשפטי, שניצבים בראש פירמידת שלטון החוק, מחייב איזונים ובלמים. כיום, תפקיד זה נעשה בעיקר באמצעות בג"ץ, אך כפי שהוכח בעבר, בית המשפט נזהר זהירות יתרה, אולי יתרה מדי, מהתערבות בהחלטותיהם. ייתכן שהגיעה העת לפתוח מעט יותר את שערי הביקורת השיפוטית גם בתחום זה, בזהירות הנדרשת והמתחייבת, כפי שנעשה בתחומים אחרים.

לצד שני, ההישגים במאבק בארגוני הפשיעה הגדולים ושילוב הידיים בין זרועות החוק השונות מלמדים כי ראוי שבראש המערכת יעמוד אדם אחד, שינווט את הספינה אל היעד, ולא כמה קודקודים מקבילים שיפעלו בחוסר תיאום ועלולים לכלות את זמנם במאבקי כוח ובהתכתשויות מיותרות ומזיקות.

חלק מהביקורת שהופנתה כלפי תומכי הפיצול כוון לאו דווקא לנימוקים שאפשר ויעמדו ביסודו, אלא נגד הדרך והעיתוי. מקצת הנימוקים, כגון הדיבורים על ה"עומס" שמוטל על כתפי היועץ, אינם עומדים במבחן הביקורת. כפי שציין, ובצדק, היועץ מזוז, העומס שמוטל על כתפי הרמטכ"ל בוודאי לא פחות בהיקפו מזה המוטל על היועץ. למרות זאת, איש אינו מציע ברצינות לפצל את תפקידו לשניים.

גם הטיעונים בדבר "ניגוד העניינים" והצורך ב"הקדשת מלוא הזמן למלחמה בפשיעה" נראים משונים משהו לנוכח ההישגים האחרונים במלחמה בראשי הפשע המאורגן ובהעמדת שועי המדינה לדין, ובהם ראש ממשלה ונשיא לשעבר, ככל האדם.

דומה שגם כאן, לא הפיצול אלא האישיות שתוצב בראש המערכת תקבע את מעמד היועץ. לעת הזו, המלחמה שניהלו תומכי שלטון החוק שהתנגדו לפיצול זכתה להצלחה. אך לנוכח מורכבות הבעיות שניצבות לפתחו של התפקיד, ולנוכח האיום המתמיד שמונף מעל אנשי אכיפת החוק מצד בעלי עניין, טוב יעשו הנוגעים בדבר אם בעתיד יבחנו בשיקול דעת את הדרכים הראויות לעגן את מעמד היועץ ועצמאותו בדין, להגן עליו ולשפר את יכולת תפקודו.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: