בלי קשר למידת אחריותו למעשים שבהם דודו טופז נחשד, מעניין לבחון את הקשר בין התרופות שנטל לטיפול בדיכאון (הוא סיפר שהוא נוטל פרוזאק) להתפרצויות אלימות. זאת, משום שרבים מאוד מהישראלים נוטים להשתמש בתרופות מעין אלו, ובהתאמה הולכים ומתרבים המחקרים, מכל העולם, אשר מעידים כי סמים פסיכיאטריים ונוגדי דיכאון עלולים להביא לפרצי אלימות, לזעם, לעוויתות ואף לרצח.

גם סוכרת, אגב, היא תופעת לוואי של פרוזאק. איגוד הפסיכיאטריה האמריקני יצא לאחרונה בפרסום הקובע רשמית כי נוגדי דיכאון עלולים לגרום לסוכרת. הצהרה זו באה מיד אחרי שחברת איליי לילי, יצרנית פרוזאק וזיפרקסה, נאלצה לשלם מיליארדי דולרים בתביעה ייצוגית של נוטלי זיפרקסה שנפגעו בסוכרת קטלנית.

נכון, תרופות פסיכיאטריות עוזרות לאחוז מסוים באוכלוסייה, אך מנגד יש קבוצה הולכת ומתרחבת של אנשים שנטילת חומרים אלה, או הפסקה פתאומית בנטילתם, הופכת אותם לאלימים מאוד.

"ישראל היום" חשף לפני כמה חודשים כי האמהות הרוצחות אולגה בוריטוב ורגינה קורקצ'וב נטלו תרופות נוגדות דיכאון. לפי אזהרות הרשות האמריקנית למזון ולתרופות, ה?FDA, נטילת נוגדי דיכאון עלולה לגרום לאלימות מתפרצת, לרצח המוני ולהתאבדות.

ב?2004 פירסם מינהל התרופות האמריקני אזהרה חמורה מפני החמרת דיכאון וניסיונות התאבדות במבוגרים הנוטלים את התרופות. באותה שנה יצאה אזהרה מקבילה בנוגע לילדים נוטלים תרופות אנטי?דיכאוניות, שעסקה בניסיונות התאבדות ובפגיעה עצמית.

משרדי הבריאות ברחבי העולם כבר יודעים שנוגדי דיכאון כמו פרוזאק עשויים לגרום לתוקפנות ולאי שקט חסר מעצורים. חוקרים בראשותו של פרופ' קאנדאס ב. פארט מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מעריכים כי 25-10 אחוזים מנוטלי הסמים הללו סובלים ממצב רוח סוער המשולב בעוינות, בהתנהגות אלימה ואפילו במחשבות אובדניות. המקרה המחריד המפורסם ביותר בארה"ב התרחש ביוני 2001. לאחר טיפול בתרופות אנטי?דיכאוניות רצחה אנדריאה ייטס, אשתו של מהנדס מחשבים מנאס"א, את חמשת ילדיה.

גם בישראל כבר חזינו באנשים שנראו נורמטיביים בעיני סביבתם וכאשר היו תחת השפעת תרופה אנטי?דיכאונית, או שהפסיקו את נטילתה - הפכו אלימים.למשל, אלי פימשטיין, שהטביע את בתו, ונהג להשתמש בסרוקסט. אפשר לציין גם את מרינה דוידוביץ' אשר הטביעה את שתי בנותיה באמבטיה, שי מיימון ממזכרת בתיה אשר נטל פרוזאק לפני שרצח את חברתו והתאבד, ואדיר עוזר שרצח את הטבח של מסעדת "מאמאמיה". גם עוזר היה בטיפול פסיכיאטרי תרופתי.

חצי מיליון איש בישראל צורכים תרופות נוגדות דיכאון. האם לא הגיעה העת לבדוק לעומק אם הנזק בנטילתן אינו עולה על התועלת מהן?

הכותבת היא עורכת דין, פעילת זכויות אדם