21.08.2017
כ"ט באב תשע"ז
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
21.08.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
המאזין יעבור להקשב

אילן וירצברג, אחד המוסיקאים הישראלים הכי נחבאים אל הכלים, יודע לחדור ישר ללב • האוסף החדש שלו הותיר את מבקר הבית דומע

יואב קוטנר

כאילו ויתר על מירוץ ההצלחה. וירצברג

שתי דקות וחצי לתוך השיר "עד שתבוא האהבה" אילן וירצברג מפסיק לשיר ונותן לגיטרה לדבר, כלומר לבכות, זאת אומרת לייבב. את כל הכאב, הפחד והצער הוא מכניס לסולו גיטרה שנמשך עוד שלוש דקות, כמעט עד סוף השיר. השירה כמעט כבר לא נשמעת. הנגינה מבטאת את גאות הרגש ללא מילים וחודרת לך עמוק לתוך הבטן. מותירה אותך - אותי לפחות - דומע ומצומרר. וירצברג, אחד המוסיקאים הישראלים הכי נחבאים אל הכלים, פשוט יודע איך לחדור ישר ללב.

ככה זה היה אצל אילן וירצברג לפני 15 שנים (באלבומו "באת כמו עשן") וככה הוא עושה את זה גם היום. בדרכו שלו, בלי להתחשב במה יגידו ובאיזו מידה ישמיעו וכמה ייקנו. הוא נאמן לעצמו, כאילו ויתר על מירוץ ההצלחה ומתרכז אך ורק ביצירה.

ובכל זאת נדמה לי שהאוסף החדש שלו שיוצא השבוע, הוא ניסיון, אולי אחרון, לומר: היי!!! תקשיבו לי!!! אם לא בכל אחד מעשרת האלבומים שהוצאתי ב?30 השנים האחרונות, אז לפחות בדיסק החדש שכולל הקלטות חדשות של המיטב - מימי "בציר טוב" עם שמעון גלבץ ב?1982 (עם "סקס אחר" ו"לא יכולתי לעשות כלום") ועד לאלבום "בזמן אמת" שיצא לפני כשנה.

אני רוצה להתעכב שנייה על האלבום הזה, דווקא משום שהוא כל כך מייצג את וירצברג ואת הסיבה שאני אוהב אותו.

בימים שבכל העולם מסכמים שקונספט האלבום מת, הוציא וירצברג את "בזמן אמת" כאלבום קונספט על נושא הזמן החולף ועל הניסיון למצוא את מקומנו קצר המועד בעולם הזה. "הזמן לא מרפא את הכאב" מתוכו מתמצת את הרעיון: הכאב חי וקיים. גם זה הפרטי, אילן וירצברג כואב את מות אביו שממנו התייתם כילד ואת מות אשתו שנפטרה לפני 18 שנה. וגם הכאב הנושאי הכללי: הנעורים שהיו ואינם, הזיקנה שבוא תבוא וההבנה שהזמן לא מרפא את הכאב אלא אולי רק מלמד אותנו לחיות איתו.

וירצברג, כמעט בן 60, מתעסק בנושאים של בני דורו, ההתמודדות עם הגיל, ההתלבטויות והפחדים, הגעגועים ותחושת חוסר האונים והצורך למצוא משמעות בחיים, לעבוד קשה כדי לא לאבד את התקווה. כמוסיקאי שגדל על פינק פלויד הוא פותח בבלוז שנמשך יותר מעשר דקות ומפתיע ביצירת פרוג בת שבע דקות, ובהם הוא משלב מרוק כבד ועד מוסיקה קלאסית. בכולם הגיטרות הן העיקר והן משלימות את מה שהמילים והשירה לא יכולות, או לא רוצות, לומר.

עבד עם כו?לם

וירצברג, יליד באר שבע 1951, ניגן בלהקות קצב (בין השאר עם יעקב רביץ, אחיה הגדול יהודית רביץ) ובצבא ב"צוות הוויי חיל האוויר". באמצע שנות ה?70 החל להלחין, לעבד ולהפיק לאחרים. בין השאר לנתנאלה, דודו זכאי, מירי אלוני, ג'וזי כץ, שמוליק קראוס, אריק איינשטיין, נורית גלרון, סקסטה, אריאל זילבר, אושיק לוי, מיסטר הרי, הקליק, יגאל בשן, מזי כהן, אפרים שמיר, דפנה ושאול בן אמיתי, ששי קשת, גידי גוב, יהודית רביץ, יצחק קלפטר, גלי עטרי, טובה גרטנר, אבי טולדנו, דורית ראובני, אורנה ומשה דץ, עפרה חזה, חוה אלברשטיין ועוד.

עם אחדים היתה עבודתו אינטנסיבית במיוחד. לשמוליק קראוס הוא עיבד את אלבומיו "גלגל מסתובב", "אחרי עשרים שנה" ו"ידידותי לסביבה", לגלי עטרי את "אמצע ספטמבר", "צעד אחד לפני הנהר", "בראשית" ו"ביום שאחרי". לנורית גלרון את "משהו בלבבה", "ציפור הנפש" (עם יוסי בנאי), "אחרינו המבול", "בתוך הסערות" וגם את אלבומה החדש עם נתן זך.

בציר טוב

בפסטיבל הזמר 1981 הוא הופיע לראשונה, עם שמעון גלבץ, כמלווה של נורית גלרון בשיר של יונה וולך "זה לא זה". שנה לאחר מכן הוציאו וירצברג וגלבץ אלבום שלם משיריה של וולך, "בציר טוב", ומאז נע וירצברג בשתי קריירות מקבילות, אחת כמלחין ומעבד לאחרים, והשנייה כזמר יוצר בעצמו.

הוא הוציא מאז תשעה אלבומים: "משני צידי הכדור" (1985), "מה שנשאר" (1990), "באת כמו עשן" (1995), האוסף "זה היה אצלי בידיים" (1997), "כל זמן שאתה מנגן" עם הזמרת דלית גלעדי (1998), "Love Under The Water" (אלבום האינטרנט הראשון בארץ, 1999), "זה בא במפתיע" (2001), "בלוז קוסמי" עם הזמרת טל וייס (2006) ו"בזמן אמת" (2009). עכשיו הוא מסכם, בחידושים ובעדכונים ל?16 משיריו: "האוסף הפרטי". תקשיבו לו!

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: