בחודשים האחרונים התרגלנו לשמוע על רשתות אופנה בינלאומיות שנוחתות בארצנו ופותחות סניפים בקצב מסחרר. אבל במקביל, גם תחום האופנה הישראלי התרחב באופן ניכר, וזאת עם התגברות המודעות האופנתית ועליית קרנם של הסטיילינג ועיצוב האופנה כמקצועות נחשקים ויוקרתיים.

לא כולם עושים את זה במסלול הרגיל - פתיחת חנות ראשונה בארץ (בדרך כלל בתל אביב) ואז התרחבות לשאר ערי הפריפריה. יש לא מעט מעצבים שהתחילו את דרכם דווקא בחו"ל, או כאלה שהתפתחותם הטבעית, כמעצבים וכאמנים, הובילה אותם לשיווק אגרסיבי בחו"ל, במקביל לזה בארץ.

שתי מעצבות מן הזן הזה הן האחיות הדס ועינב צוקר, אשר חולשות על המותג "רוס אובטה". הן התחילו את דרכן המקצועית ב?2005 דווקא בחו"ל, ורק ב?2009 פתחו חנות ראשונה בארץ.

הדס מספרת שאת המכירות הראשונות ערכו בעיקר בארה"ב ובאירופה, בשיטת הצגה ב?Show Rooms. "שכרנו סוכן, ממש כמו סוכן שחקנים, רק של מעצבים", משחזרת הדס את רגעי ההתחלה. "התפקיד שלו הוא לאגד מותגים שהוא מאמין בהם ולשווק אותם בשוק המקומי שלו. הסוכן בעצם ייצג את העיצובים שלנו מול לקוחות פוטנציאליים, כלומר בעלי בוטיקים בחו"ל. במקביל, אנחנו מציגות גם בתערוכות עיצוב בינלאומיות שמשמשות ירידי מכירה. מגיעים לשם קניינים של בוטיקים וחנויות כלבו גדולות, וקונים את העיצובים שהם מעוניינים בהם".

האחיות צוקר מרכזות את עיקר פועלן בארץ, בשתי החנויות המקומיות, בתל אביב וברמת השרון. הסוכן משמש להן אצבע על הדופק לגבי התקדמות העיצובים שלהן בחו"ל. "עיקר הפידבק והמידע לגבי כמות המכירות מגיע ממנו", מסבירה הדס. "הוא החוליה המקשרת בינינו לבין בעלי הבוטיקים. אין לי בעצם קשר עם הלקוחות עצמם, בטח לא כמו הקשר ההדוק שיש לי איתם בחנויות בארץ".

מעצבת נוספת שדווקא כן שומרת על קשר הדוק עם הלקוחות בחו"ל היא קרן זרקה, מייסדת המותג ANNA K. לזרקה יש חנות משלה בברצלונה, בירת אופנה אירופית בלתי מעורערת.

"התחלתי לשווק את העיצובים שלי ב?2003", נזכרת זרקה. "התחלתי בתור אורחת בבוטיקים של מעצבים אחרים, ותוך כדי כך התמקצעתי בתחום וניסיתי לפתח את הזהות שלי בתור מעצבת אופנה. רק אחרי שנה פתחתי את החנות הראשונה שלי בכיכר מסריק".

החנות שלה בכיכר מסריק בתל אביב זכתה להצלחה גדולה. זרקה המשיכה לחדד את האמירה האמנותית שלה, ומהר מאוד הבינה שהיא חייבת לפתוח עוד חנויות על מנת להתרחב. "חיפשתי בכל הארץ מקום לחנות השנייה", היא מספרת. "איפה לא הייתי? באזור השרון, בצפון הארץ, בדרום. ככל שחיפשתי יותר, כך הצטמצמו לי האופציות. אם נודה על האמת, הבגדים שלי מאוד תל?אביביים, ומתקבלים יותר טוב כאן ופחות בפריפריה, ומצד שני לא מצאתי לנכון לפתוח עוד חנות בתל אביב. פחות או יותר באותו הזמן נסעתי לבקר את אחי שחי בברצלונה בחמש השנים האחרונות, ואז שמתי לב שאני מקבלת המון הזמנות לבגדים שלי. פתאום הבנתי שבעצם אני מכירה את ברצלונה יותר טוב מאת רמת השרון לדוגמה, והצעד הטבעי הבא היה לפתוח שם חנות".

ארבע שנים לאחר שפתחה את החנות בתל אביב, אחרי דילוגים מפרכים מעל משוכות הביורוקרטיה, פתחה קרן סניף ראשון של ANNA K בבירה הקטלונית. את החנות מנהל אחיה. "זה מצחיק, אבל הולך לנו שם בדיוק כמו שהולך לנו כאן", היא מספרת. "מבחינתי אין הבדל גדול בין הקהל הישראלי לבין הקהל האירופאי. מן הסתם הגיוון של הלקוחות יותר גדול שם כי יש יותר תיירים, אבל חוץ מזה הדברים דומים. הימים החזקים בישראל הם הימים החזקים שם, מזג האוויר דומה והטעם של הלקוחות דומה, אם כי נשות ברצלונה פחות נוטות אחר מותגים כמו בנות ישראל ויותר נאמנות לאישיות שלהן. בכל מקרה, מבחינתי אין שום הבדל בין הקולקציה שאני מציגה שם לבין מה שאני מציגה פה".

מרבית המעצבים הישראלים שמשווקים את מרכולתם בחו"ל עושים זאת כאורחים בבוטיקים של מעצבים מקומיים, או עובדים בשיתוף פעולה עם אמנים מקומיים. כך, למשל, מעצבת התכשיטים הגר סתת מחזיקה שתי חנויות בארץ, ובמקביל זה שנתיים היא פועלת בצורה הדוקה גם עם רשת חנויות ביפן, בפאריס, בקנדה ובארה"ב, ומשתתפת באופן קבוע בתערוכות ברחבי העולם. בעקבות השתתפותה בתערוכה בארה"ב פנו אליה לאחרונה מארגני טקס פרסי ה? MTV והזמינו ממנה ערכות מתנה למועמדים.

ניכר שרוב המעצבים שפונים לחו"ל הם כאלה שהתחילו את פועלם בחמש השנים האחרונות ונחשבים עדיין לצעירים בתחומם, ובעלי סגנון צעיר וחדשני. בהם בולטים פראו בלאו, מותג התיקים TESS של טלי אפשטיין סגל, שלי לימור ל? O-SHAN ועוד. חשוב להזכיר בהקשר זה גם מעצבים ותיקים יותר כמו סיגל דקל, שפועלה בחו"ל כבר הפך לשם דבר.

כמו בהרבה תחומי יצוא שאנו יכולים להתגאות בהם - תפוזי יפו, סדרות טלוויזיה ישראליות וסרטי קולנוע משובחים, למשל - נראה שגם תחום האופנה הופך לענף יצוא רווחי ומצליח, ממש גאווה ישראלית.