20.09.2017
כ"ט באלול תשע"ז
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
20.09.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
יש חוק נגד עישון במקומות ציבוריים?

כנסת ישראל טרחה בשנים האחרונות לא מעט על סידרת חוקים ותקנות, שיקלו את חייהם של הלא-מעשנים, לפחות במקומות הציבוריים • אבל בדיקת "שישבת" בעשרות בתי עסק ומבנים ציבוריים - ובהם מסעדות, ברים, תחנות אוטובוס, תחנות רכבת וקניונים - מעלה תמונה עגומה: המעשנים ממשיכים לעשן באין מפריע, המנהלים מעלימים עין ולעיתים אף עוזרים למעשנים, ואכיפה - כמעט שאין • השיא הוא כנראה בבתי החולים: גם שם, במקומות הכי אסורים, מעשנים • הרשויות המקומיות חסרות אונים: מספר הפקחים מצומצם, הם אינם עובדים בכל שעות היממה, ובלאו הכי, עד שהם מגיעים - הסיגריות כבר כובו מזמן

נטע בר?יוסף

מעשנים בנחת (אילוסטרציה)
|
צילום: GettyImages
קניון אביה בבאר שבע. מעשנים במזנון פתוח
|
צילום: דודו גרינשפן
מעשנים ליד דלת מרפאות החוץ בבית החולים מאיר. אזור העישון (משמאל), מרוחק 10 מטרים משם
אחת מתחנות הרכבת הקלה בירושלים. מעשנים על הרציף
|
צילום: מרים אלסטר
קניון ערים בכפר סבא. מעשנים מחוץ לבית הקפה בקניון

חורף, וקר, וכל מה שמתחשק הוא הפסקה קצרה מהמולת היום. ביד שמאל כוס קפה חם, ביד ימין סיגריה. אבל בחוץ גשם, ורוח, אז מעשנים בפנים. בתוך הקניון, בכניסה לבניין המשרדים, במסדרון בית החולים, בשירותים. מעשנים, מכבים ונעלמים. יש חוק? אז מה.

החוק, שמטרתו "מניעת העישון במקומות ציבוריים וחשיפת הציבור לעישון הגורם למוות, למחלות ולנכות", עבר במתכונתו הראשונה ב-1983. בקיץ האחרון נוספו לו תקנות חדשות, שהחמירו עוד את איסור העישון במקומות ציבוריים. אבל בדיקת "שישבת" מלמדת כי חוקים לחוד ושמירתם לחוד, ואכיפתם היא בכלל סיפור אחר. בשבועות האחרונים הסתובבנו ברחבי הארץ, עקבנו אחרי מעשנים, צעדנו בעקבות ריח העשן, איתרנו בדלי סיגריות ותיעדנו עשרות רבות של הפרות של החוק למניעת עישון. הרשימה המפורטת והמלאה שמורה במערכת.

על פי הערכות האגודה למלחמה בסרטן, לא פחות מ-10,000 ישראלים מתים מדי שנה ממחלות שונות הקשורות בעישון. 1,500 ממקרי המוות נובעים מעישון פסיבי. לפי דו"ח שפירסם משרד הבריאות לפני שמונה חודשים, בבדיקה שנערכה בקרב כ-4,000 נבדקים נמצא כי מספר המעשנים בישראל ירד בשנתיים האחרונות. שיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת, מעל גיל 21, עמד ב-2012 על כ-20 אחוזים - השיעור הנמוך ביותר בישראל אי פעם, פחות בכ-3 אחוזים מהשנה הקודמת. האגודה למלחמה בסרטן מייחסת את הירידה הכללית להכנסת סדנאות גמילה מעישון לסל התרופות בשנת 2010, להעלאת נטל המס על הסיגריות, וגם לאיסור על עישון במקומות ציבוריים. עם זאת, צריכת הסיגריות הכוללת בישראל עמדה בשנה האחרונה על 426 מיליון חפיסות לשנה, כמעט זהה לזו של 2010, ובהתחשב בירידה במספר המעשנים, הדבר מלמד על כך שכל מעשן צורך היום יותר סיגריות מבעבר.

המגזין "טיים" האמריקני הביא לאחרונה שני מחקרים גדולים, שמצאו קשר ישיר בין חוקים המגבילים עישון במקומות ציבוריים לבין ירידה משמעותית בכמות האשפוזים בעקבות שבץ, מחלות בדרכי הנשימה והתקפי לב. מחקר מקיף על חקיקה נגד עישון, שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני, הגיע למסקנה החד-משמעית: ככל שהחוקים נגד עישון מחמירים ונוקשים יותר, כך הרווחים הבריאותיים גבוהים יותר.

עכשיו לכו תסבירו את העובדות לקונים בשוק הירקות העירוני בבאר שבע, שרגילים לקנות פירות וירקות מעושנים. העישון בשוק נעשה באופן גלוי, בלי התנצלויות, ובמרחק של סנטימטרים בין המזון הנמכר לקצה הסיגריה. גם בקניון הגליל העליון שבחצור הגלילית העישון חופשי: במזנון של הקניון תיעדנו, למשל, אישה כבת 40 שחככה בדעתה מה לקנות תוך כדי עישון להנאתה, כשסביבה ילדים ומבוגרים רבים. גם בכניסה למרפאה של קופת חולים כללית בקריית שמונה, צמוד לדלת הכניסה (אזור אסור לעישון), התקהלו מעשנים. בשיתוף פעולה יוצא דופן הם יצרו מסך עשן, שדרכו עברו חולים בדרכם אל הרופא. ואלו רק דוגמיות.

עסקים כרגיל

אופן אכיפת החוק מנוסח בבהירות. הרשות המקומית היא האחראית על האכיפה; המעשן, ובעל העסק שבתחומיו אותר המעשן, חשופים לקנס כספי, שאמור להרתיע ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. הקנס למעשן במקום ציבורי עומד על 1,000 שקלים, ואילו על הבעלים יוטל קנס גבוה בהרבה של 5,000 שקלים בשל אי מניעת העישון. בעל עסק שמציב מאפרות במקום שבו אסור לעשן חשוף לקנס של 1,000 שקלים; ועל אי התקנת שילוט האוסר לעשן (או על שילוט לא תקין) ייקנס בעל המקום בסכום של 5,000 שקלים. בארץ הקנסות בעבירות חוזרות נותרים ללא שינוי, בניגוד למצב בארה"ב, למשל, שם מקובל להטיל קנסות מוגדלים בעבירות חוזרות כאמצעי הרתעה. אבל עבור עסק קטן, קנס יומי של כמה אלפי שקלים יכול בקלות לקבוע אם היום יסתיים ברווח או בהפסד כלכלי.

האכיפה אינה פשוטה. עישון סיגריה אורך דקות ספורות, וגם אם הפקח שהוזעק זריז במיוחד, רוב הסיכויים הם שעד שהוא יגיע, המעשן כבר יסיים את מעשיו. כך למשל קרה לפני כחודשיים, בצהרי יום שלישי סתווי בקניון ערים בכפר סבא, ליד אחד מבתי הקפה במקום. בחור ובחורה פיטפטו להם תוך כדי עישון סיגריה באין מפריע. טילפ?נו למוקד העירוני של עיריית כפר סבא, דיווחנו על עישון במקום ציבורי בניגוד לחוק, ובמהירות מרשימה - בתוך שבע דקות - הגיע פקח עירוני ונכנס לבית הקפה. אלא שהמעשנים כבר סיימו את הסיגריות שלהם, והעדות היחידה שנותרה במקום היתה רק עננת הניקוטין. פקח העירייה פסע הלוך ושוב, דיבר וצילם, אך לא היה יכול להטיל קנס. גם הוא עצמו - האחראי על האכיפה - לא היה בטוח מה בדיוק מותר ואסור על פי החוק.

"על אילו תקנות את מדברת, הישנות או החדשות?" שאל אותנו הפקח. "בנוגע לחדשות, אני לא כל כך יודע. אני אבדוק את זה במשרד. אבל עכשיו, כשאנחנו יודעים שזה מקום בעייתי, נבוא לאכוף פה".

היינו שם בדיוק חמישה ימים לאחר מכן, והמחזה חזר על עצמו: אחת מחנויות הקניון הציגה את מרכולתה בכניסה, בתוך מבנה הקניון, תוך כדי שהמוכרת החרוצה מעלה עשן כקטר. באותו יום תועדו במצלמתנו שישה מקרים נוספים בקניון ערים.

חופשי על הבר

לידיעת הפקח הנבוך: על פי התקנות החדשות, העישון בקניונים אסור בכל השטחים הפתוחים לציבור. כן, גם בחדר המדרגות של קניון שבעת הכוכבים בהרצליה, שם פגשנו עובדים מהקניון בהפסקת סיגריה, מרחק פסיעות מהשירותים הציבוריים וממתחם הג'ימבורי לפעוטות. אגב, ממש מאחורי המעשנים מעטרים את קירות חדר המדרגות שלטים ירוקים מאירי עיניים, הקובעים בחגיגיות שקניון שבעת הכוכבים הוא "קניון ללא עישון".

גם בקניון אביה (הסגור) בבאר שבע, סביב מזנון הממוקם בשטח הקניון, מעשנים העובדים ובאי המזנון כאוות נפשם.

על בתי העסק המוכרים מזון או משקאות הוחמר מאוד איסור העישון - והוא תקף "בכל מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר, שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות". החריג היחיד הוא התרת עישון בחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לשם כך, בתנאי שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל. שטחו של החדר הזה יכול להגיע רק עד רבע מהשטח הפתוח ליתר הציבור. האיסור לעשן חל גם על אזורים שנמצאים מחוץ למבנה, למעט חלק שהוקצה בבירור לעישון שאסור שיהיה מקורה בשום צורה שהיא. האיסור האחרון נראה קשה במיוחד ליישום עבור בעלי העסקים, וחלקם אפילו לא מודעים לקיומו.

בתל אביב תיעדנו הפרות חוק ברבים מבתי הקפה, המסעדות והברים שאליהם הגענו. כך, למשל, תיעדנו אנשים מעשנים בפיצרייה במרכז העיר בצהרי יום שישי. הם ישבו תחת סככה בחצר, וגרמו לאזור להריח כמאפרה. גם בכמה בתי קפה שבהם ביקרנו הוסבר לנו שהעישון מותר בשטח הפתוח והמקורה - מה שהופך אותו למעשה לאסור. לא פעם עמדו המעשנים צמוד לדלת הכניסה, והעשן עשה את דרכו פנימה, וגם הפך להיות מנת חלקו של כל יוצא ובא.

בברים רבים המעשנים לא צריכים כלל לטרוח ולצאת החוצה. העישון הוא חופשי: ליד הבר, סביב השולחנות, בעמידה, איך שתרצו. על הבר והשולחנות מוצבות מאפרות, ודו"חות שחולקו בעבר התקבלו במרירות אך לא שינו דבר. אולי רק הוסיפו מעט ערנות לבואם של הפקחים. "רק לפני שבועיים היו פה פקחים וחילקו דו"חות", התנצלה המארחת בבר בשכונת פלורנטין. "קצת יותר מאוחר יהיה אפשר לעשן בפנים, כשכבר אין פקחים".

אגב, בחיפה ובירושלים, בניגוד לתל אביב, היינו זקוקים לשיטוטים רבים יותר בחיפוש אחר המעשנים, אבל גם שם יש מקומות בילוי שבהם אפשר לעשן ליד הבר או בשטח מקורה בחוץ. באילת, לעומת זאת, כבר היה קל בהרבה. במקומות רבים אפשר לעשן באין מפריע - בפנים, בחוץ, בשטח מקורה, בלי אוורור. לא רק המע"מ חופשי.

לחצן מצוקה

בעלי מקומות הבילוי נמצאים בין הפטיש לסדן. אם יאפשרו עישון, הם עלולים להיקנס. אם יאסרו עישון, הם עלולים להינטש על ידי הלקוחות המעשנים. רבים מהם מעדיפים לשמר את הלקוחות, גם במחיר של קנס כבד. אחרים הולכים בין הטיפות - מעירים למעשנים בעדינות, אבל לא מתעקשים. ומקווים לטוב: בסופו של דבר, מספר הפקחים העוסקים באכיפת החוק אינו גדול, והסיכוי שהם יוזעקו דווקא לעסק שלך גם הוא לא רב.

ויש גם פטנטים. אחד הבולטים שבהם הוא לחצן מצוקה סודי שמותקן בכניסה לבית העסק; ברגע שהמאבטח שעומד בכניסה, או המארחת, לוחצים עליו, נדלק אור בתוך הבר - לעיתים בשילוב אזעקה - כסימן ללקוחות שצריך לכבות את כל הסיגריות. בעלים של בר מוכר בתל אביב סיפר לנו שהתייאש מלרדוף אחר לקוחותיו כדי למנוע מהם לעשן, ולכן התקין את הלחצן. "זה עובד טוב מאוד ברוב המקרים, אבל לפעמים יש הרבה אנשים, ולא כולם שמים לב".

אלא שגם לפקחים, הוא אומר, פטנטים משלהם. "לא פעם הם מגיעים ברכבים מוסווים, פרטיים, הם מסתתרים ומתערים במקום, מנסים לתעד את העישון מבחוץ או מחכים שמישהו ייכנס לבר ואז מצטרפים אליו ולכאורה נכנסים איתו". מקומות בילוי רבים מצהירים בפני הלקוחות שכל עוד אף אחד מהשוהים במקום לא מעיר ולא מתלונן על העשן - מותר לעשן. כך, ב"אגדיר אמבסי" שברחוב בן יהודה בתל אביב אמרה לנו אחת העובדות שלא מעשנים בתוך המסעדה, וגם במרפסת המקורה "אסור בעיקרון לעשן", "אבל אפשר לעשן כל עוד אין פה מישהו שאומר שזה מפריע לו". ואכן, כמה לקוחות עישנו במקום להנאתם.

ב"סרבסה" שברחוב דיזנגוף בתל אביב נראה שהעישון אפשרי, לפחות על פי הערב שאנחנו בילינו במקום. כמו כן, למלצרים יש כנראה תפקיד נוסף על הגשת האוכל: להתריע אם יש פקחים באזור ולבקש מהלקוחות לכבות את הסיגריות. בערב שבו ביקרנו בסרבסה, פנתה המלצרית אל אחד הלקוחות שעישן בישיבה בקצה הבר: "יש פקחים בסביבה, אז צריך לכבות את הסיגריות לכמה זמן".

את האיסור להציב מאפרה, שבצידו קנס של 1,000 שקלים, עוקפים בקלות. בבר "אגנס" בהוד השרון, ברגע שנשלפת סיגריה שולפים הברמנים תחתיות למשקה ומקפלים אותן במהירות ובמיומנות לכדי מאפרה מאולתרת. קיפול התחתיות הוא פטנט נפוץ במקומות בילוי רבים. פתרון נפוץ נוסף הוא שימוש בכלי לרוטב כמאפרה. מצחיק שב"אגנס" דווקא תלויים על הקירות שלטים על כך שהעישון אסור.

לבעלי העסקים יש עוד פטנט: הם לא מעירים למעשן אלא מצלצלים לפיקוח העירוני ומזמינים פקח. ככה הם יוצאים בסדר עם כולם. "אנחנו מחויבים להפסיק לתת שירות לאדם שמעשן", מסביר בעל בר תל-אביבי, "אבל לא עושים את זה. הנוהל שלנו הוא להתקשר למוקד העירוני ולדווח להם שמעשנים אצלנו. לפעמים מגיעים פקחים, ואם הם תופסים לקוח, הוא מקבל קנס. אני מבחינתי מגובה, כי מילאתי את חובתי והתקשרתי למוקד".

אבל גם אתה מקבל קנס.

"נכון, אבל אני לא משלם אותו אלא הולך למשפט ותמיד יוצא זכאי, כי מילאתי את חובתי ודיווחתי. היו לנו כבר כמה משפטים כאלה, ותמיד יצאנו זכאים. עכשיו מתנהל נגדנו משפט על קנס שקיבלנו כשתפסו לקוחה שלא ראינו שהיא מעשנת. אני מקווה מאוד שיוותרו לנו, בגלל שבדרך כלל אנחנו משתדלים מאוד לעמוד בתקנות וקוראים לפקחים ועושים כל מה שאנחנו יכולים. אם היינו מקבלים כמה קנסות בחודש, אפילו שלושה או ארבעה, ומשלמים אותם, העסק בפירוש לא היה יכול להתקיים.

"מרגע שיצאו התקנות ניסינו לעמוד בהן במשך חצי שנה. גם כל הברים מסביבנו ניסו את זה חודש-חודשיים, אבל המשיכו הלאה. בתקופה שניסינו לעמוד בתקנות היתה לנו ירידה של כ-40 אחוזים בהכנסות, בגלל איסור העישון. אין מה לעשות, אנשים רוצים סיגריה עם הבירה. כשלקוח יושב על הבר מול הברמן המכירות הרבה יותר טובות מאשר אם הוא יוצא החוצה עם המשקה לעשן. כשהם היו יוצאים, היו המון צרות עם השכנים: הבר בפנים היה ריק לגמרי, ובחוץ עמדו 200 איש ועישנו, והרעישו. בלילה של הסילבסטר, אם לא הייתי מאפשר לאף אחד לעשן בלילה, היתה אצלי בערך חצי מכמות הלקוחות".

בעל בר בשרון מסכים. "חד-משמעית, אין סיכוי שהייתי יכול להחזיק את הבר אם לא הייתי נותן שיעשנו בו", הוא אומר. גם הוא, כעמיתו, מבקש להישאר בעילום שם, משום שמדי יום הוא עובר על החוק. "אם הייתי שומר על החוק, אנשים לא היו באים והייתי נאלץ לסגור. אני לא מעשן, ואני סובל מזה אולי יותר מכל אחד אחר. אלי עדיין לא הגיעו פקחים, אבל אם יגיעו, אני מאמין שחלק מהלקוחות יפסיקו לבוא ויחפשו אלטרנטיבה אחרת, מקום שבו אפשר לעשן חופשי. בכל זאת הצבתי שלטים שאוסרים על עישון, כמו שצריך לפי החוק, ואם יש לקוח שהעישון מפריע לו אני מבקש מכל המעשנים לכבות את הסיגריות ולא נותן לעשן בתוך הבר. זה כבר קרה לי כמה פעמים.

"אין לי מאפרות בבר. במקום מאפרות אני נותן בדרך כלל כלים קטנים של רוטב שישמשו מאפרה, אבל אם אתה לא מספק איזשהו כלי, המעשן ישתמש בכל מה שיש מולו בתור מאפרה - כוס של צ'ייסר, וגם צלחות וכוסות רגילות. לי אין בעיה להוציא את העישון מהבר לגמרי, ולתמיד, אבל רק אם זה יקרה בכל המדינה ובאופן גורף, כך שלא אאבד לקוחות למקומות שבהם כן נותנים לעשן".

בעל הבר התל-אביבי מחזק את הדברים: "אם יבצעו אכיפה בכל הברים בצורה רצינית ושווה, אנשים יפסיקו לעשן. אני אשמח מאוד לא לצאת מסריח מהבר כל לילה. אבל נכון להיום, כמעט לא אוכפים את החוק".

ואכן, בדיקותינו ושיטוטינו העלו הרבה יותר מקומות שאינם מכבדים את החוק מאשר כאלה שכן. הבעיה הקשה באמת היא שבשום מקום לא פגשנו אפילו פקח אחד לרפואה, למעט זה שהזמנו בעצמנו בכפר סבא.

מעשנים גם בכנסת

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן והרשויות המקומיות, תל אביב היא העיר המובילה באכיפת חוק איסור העישון:

במהלך שנת 2011 ניתנו 2,501 קנסות למעשנים ולבעלי עסקים שפעלו בניגוד לחוק - ממוצע של פחות משבעה דו"חות ליום, בעיר שבה מספר מקומות הבילוי הגדול בארץ, והעבירות על החוק הן עניין שבשגרה. עיריית באר שבע מדורגת שנייה עם 643 קנסות, פחות משניים ליום בממוצע. עיריית ירושלים מדורגת שלישית עם 436 קנסות, ראשון לציון רביעית עם 200 קנסות, וחולון חמישית עם 123 קנסות. לכל הדעות - כמות דו"חות מזערית, שאין בה כדי להרתיע.

"החוק הזה בפירוש לא נאכף", מתקומם ח"כ זאב ביילסקי, מתומכי החוק. "לא רואים בחוק הזה חשיבות עליונה כמגן על בריאותם של אנשים, למרות שהוכח מעל לכל ספק שגם מי שלא מעשן בעצמו ונמצא ליד מעשנים, במיוחד במקומות סגורים, ישלם את המחיר הבריאותי".

"חוק כזה ללא ספק מצריך גם קמפיין לשינוי תודעתי", סבורה ח"כ זהבה גלאון, גם היא מהתומכות בחוק. "צריך להכניס לאנשים לראש את משמעות העישון הפסיבי והנזקים שנגרמים ממנו, וליידע על הקנסות ועל הסנקציות שכרוכות באי שמירה על החוק. אבל מעל לכל, צריכה קודם להתבצע אכיפה. אני מאמינה בחוק, אני לא מאמינה שיש חוק שאי אפשר לאכוף, ואין שום ספק שהציבור יכול לעמוד בחוק הזה. למה בארה"ב אפשר לאכוף חוק דומה ורק בישראל לא? אנחנו אנשים שונים? ואלה לא האנשים ברחוב או בעלי העסקים שאמורים לאכוף את החוק. מי שאמורות לאכוף אותו הן הרשויות, אליהן צריך לבוא בטענות. חוק שאינו נאכף מבזה את הכנסת".

במשכן הכנסת עצמו יש לפחות שתי פינות עישון, שבהן עושים שימוש פורה ויום-יומי. החוק אמנם מציין במפורש שחל איסור מוחלט וגורף על עישון בכל משרד ממשלתי, כולל כל מבנה שהוא רכוש המדינה - ובמבנים כאלה אסור אפילו להקצות חדר עישון. אבל בכנסת אומרים כי התקנות החדשות "אינן חלות על הכנסת, כמו גם על מערכת בתי המשפט, בית הנשיא ומערכת הביטחון. הדין החל על הכנסת בעניין זה הוא הדין החל על כל מקומות העבודה בישראל. הכנסת בהחלט פעילה בנושא אכיפת החוק למניעת עישון ונוקטת בפעולות לאכיפת ההגבלות החלות עליה מכוח הדין".

תקנה נוספת שנכנסה לתוקפה בחודש יולי קובעת כי חל איסור לעשן "בתחנת אוטובוס מקורה, לרבות בסככה... ותחנת רכבת, לרבות רציף, למעט אזור שהוקצה לעישון בקצה הרציף או בחדר נפרד לחלוטין, שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום... וכן תחנה של רכבת מקומית".

כל כך ברור, ועדיין תיעדנו נוסעים המעשנים בתחנה מקורה של הרכבת הקלה במרכז ירושלים, ואחרים שעישנו ברציפים בתחנות רכבת באזורים המוגדרים כאסורים לעישון, שלרוב גם מוצבים בהם שלטי "העישון אסור". לפני ארבעה שבועות, למשל, ראינו בחור צעיר עומד סמוך לשלט כזה בתחנת הרכבת "ההגנה" בתל אביב בשעות הצהריים, ומעשן באין מפריע. כשעלינו במדרגות הנעות בתוך מבנה התחנה הסגור חלפה על פנינו מעשנת נוספת. גם ברציף תחנת "השלום" בתל אביב ראינו חיילת מעשנת, שלא באזור המותר לעישון. כך גם בתחנת אוטובוס מקורה של אגד ברחוב המסגר בתל אביב - הסיגריה נזנחה רק לטובת עלייה לאוטובוס. מקרים נוספים תועדו על ידינו למכביר בתחנות אוטובוס באילת ובקריית שמונה, ובתחנת הרכבת בהוד השרון.

ללא בדל בושה

התקנות העדכניות והמחמירות של החוק קובעות כי חל איסור לעשן ב"מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים". את היעדר האכיפה של התקנות הללו חווים רבים במקומות עבודתם. בבית קליפורניה שברחוב יגאל אלון בתל אביב - בניין משרדים המאכלס בתוכו גם מסעדה מפורסמת - חומקים המעשנים אל חדרי המדרגות. יש בבניין בתי עסק, שכדי להיכנס אליהם יש לספוג קודם מנה הגונה של עשן וריח סיגריות חריף.

גם הפעם החלטנו לערוך ניסוי קטן, כשראינו כמה עובדים של אחד המשרדים מעשנים בחדר המדרגות בשעת צהריים. התקשרנו למוקד העירוני של עיריית תל אביב, ולאחר חמש דקות המתנה - השיחה נותקה. התקשרנו שוב, ושוב המתנו חמש דקות, שבמהלכן כבר שבו המעשנים איש איש לעבודתו.

בסוף ענתה לנו נציגת המוקד. לאחר שתיארנו את הבעיה וביקשנו ממנה לשלוח פקח, השיבה המוקדנית: "מצטערת, העירייה לא אוכפת את החוק בחדרי מדרגות, גם אם זה בניין של בתי עסק. הנהלת הבניין אמורה לטפל בעישון בתוך הבניין". אבל, הי, מה עם החוק?

שיא הציניות הוא הזלזול בחוק בשטחי בתי חולים ומרפאות. בשל כך, כנראה, הוספו תקנות חדשות, שמטרתן להגביל את איסור העישון "בכל מקום בבניין של בית חולים או מרפאה, לרבות באזור הכניסה או היציאה לבניין, בטווח של עשרה מטרים מהדלת". זה לא קורה.

בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, מעשנים היושבים על ספסל באזור שאינו מסומן כאזור עישון הם מראה שבשגרה. אחד הספסלים שמשמש את המעשנים ממוקם צמוד לדלת כניסה לבית החולים, בוודאי לא במרחק הגבוה מעשרה מטרים, כך שהעשן נכנס לתוך בית החולים, וכל היוצא ובא בדלתות צריך לצלוח עננת עשן. בבית החולים "איכילוב" בתל אביב נתקלנו באינספור בדלי סיגריות: בבניין מחלקות היולדות והפגים, במחלקת הלב, בחדרי המדרגות ולאורך המסדרונות הפנימיים, על הרצפה, על אדני החלונות ובאדניות הצמחים. בפתחו של בניין סוראסקי ישבה אישה, הציתה סיגריה באזור האסור לעישון, ורק לאחר שהטלפון הנייד שלה צילצל, מיהרה להיכנס פנימה, מותירה אחריה את בדל הסיגריה. אזור העישון, אגב, נמצא כמה מטרים מהמקום שבו ישבה.

בבית החולים "מאיר" בכפר סבא בעיית העישון בניגוד לחוק ידועה. פקח בעיריית כפר סבא סיפר לנו כי "אנחנו מגיעים לבית החולים שלוש או ארבע פעמים ביום, לעשות אכיפת עישון". ליד דלתות הכניסה לבניין המיון ראינו רופאים, סניטרים, חולים ומלוויהם, כשהם עומדים ומעשנים בחטף סיגריה, במקום שאינו מיועד לעישון. תיעדנו צעירות שמעשנות גם בתוך המבואה של בניין האשפוז, במקום סגור ומקורה. גם מחוץ למרפאות החוץ עישנו להנאתם אנשים במקום אסור לעישון - כמה מטרים בלבד מאזור העישון.

ביום שני השבוע, בשעות הבוקר, ראינו חולה במיטה במסדרון המחלקה לאולטרה-סאונד כשהוא מעשן. כעבור דקות אחדות הגיע סניטר והסיע את החולה במיטתו לאורך המסדרון, תוך שהעשן מתפזר לכל עבר. משום מה, המחזה לא עורר אפילו תמיהה אצל אף אחד.

netab@israelhayom.co.il

*   *   *

תגובות

"המשאבים מוגבלים, תלינו שלטים"

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה אוכפת את החוק להגבלת העישון באמצעות הפיקוח העירוני בכל רחבי העיר. פקחי העירייה מבצעים ביקורות בריכוזי קהל בתדירות גבוהה מאוד על מנת לאכוף את החוק, כאשר בשנת 2012 (עד ספטמבר) ניתנו 369 קנסות על עישון. בנוסף הוקמה חוליה מבצעית ייעודית שהוקמה לצורך אכיפת עישון במקומות ציבוריים, זאת נוסף על ארבעה פקחים שנמצאים בשטח, כאשר בלילות חמישי ומוצאי שבת פועלים בשטח שישה פקחים בליווי שלושה שוטרים. הפיקוח העירוני מבצע פעולות אכיפה יזומות בכל רחבי העיר: קניונים, בתי חולים, מסעדות, בתי קפה, פאבים ומועדונים, ונענה לתלונות התושבים המתקבלות באמצעות מוקד 106".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה עושה ככל יכולתה בתחום אכיפת חוק העישון, ורואה ביישומו מטרה ראשונה במעלה למען בריאות הציבור ואיכות החיים בעיר. פקחי העירייה אוספים בשטח ראיות ומגישים בהתאם קנסות נגד מעשנים בפועל ונגד בעלי עסקים שנמצאו פועלים בניגוד להוראות החוק ולא מנעו את קיום עבירת העישון בתחום העסק. האכיפה נעשית בהתאם לשיקולים המביאים בחשבון סדרי עדיפויות הנובעים מהמשאבים המוגבלים שעומדים לרשות העירייה".

מעיריית אילת נמסר בתגובה: "העירייה ביצעה קמפיין הסברה בקרב בעלי העסקים. בשנת 2012 ניתנו על ידי יחידת השיטור העירוני 76 קנסות לאזרחים שעברו על חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים ועוד שלושה קנסות שניתנו לבעלי עסקים. כוח האדם המוקצה לטובת אכיפת החוק הוא חמישה פקחי שיטור עירוני, הפועלים במשמרות 22 שעות ביממה. לא מיותר לציין כי האכיפה יכולה להתבצע רק בשעת מעשה, ולכן היא מתבצעת במהלך סיורים יזומים ו/או בהתאם לתלונה".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מאז הרחבת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון בחודש מאי אשתקד, החל אגף הפיקוח העירוני בבאר שבע בפעילות הסברתית ענפה לחידוד מהות החוק בפני בעלי עסקים, באי מקומות הבילוי וכן בקרב הציבור הרחב. אגף הפיקוח פעל במהלך השנה באמצעות צוותי אכיפה רבים במוקדים הפרוסים ברחבי העיר באר שבע על מנת להעביר מסר חשוב זה. במהלך שנת 2012 נרשמו 611 דו"חות עישון לבתי עסק ולאנשים פרטיים בגין עישון במקומות אסורים. על פי נתוני משרד הבריאות, העיר באר שבע דורגה בצמרת הגבוהה בפעולות אכיפה והסברה בתחום העישון. גם בשנה החולפת (2012) דורגה באר שבע במקום גבוה. בבית החולים סורוקה פועלים במשותף צוותים של אגף הפיקוח עם הנהלת המקום, ומתחילת 2012 נרשמו קנסות רבים ברחבי המוסד. בקניון אביה חלה ירידה משמעותית בעקבות פעילות אגף הפיקוח, ובאשר לשוק העירוני, בימי הפעילות יש צוות קבוע של פקחים ששם לו למטרה לטפל בנושא העישון, וגם שם התוצאות משביעות רצון".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "העירייה מקיימת פעילות אכיפה גלויה וסמויה במקומות ציבוריים כגון פאבים, מסעדות, מרכזים מסחריים ובתי חולים. אכיפת החוק מתבצעת על ידי 45 מפקחי העירייה שהוסמכו לאכוף את החוק בנושא. עם זאת, לא ניתן להציב פקח צמוד לכל בית עסק לאורך כל שעות היממה, ועל כן האכיפה מתבצעת על פי תוכנית עבודה ובהתאם לתלונות המופנות על ידי תושבים. במהלך שנת 2012 רשמו פקחי עיריית חיפה 196 דו"חות בגין עישון במקום ציבורי, ומהם 109 דו"חות על עישון במקום ציבורי ו-87 דו"חות נגד בעלי עסקים. הנהלת העירייה מייחסת חשיבות רבה למניעת נזקי עישון, ואולם, אכיפת החוק תלויה בראש ובראשונה במשאבים ובכוח אדם. אנו משוכנעים כי כל ממשלה שתיבחר בבחירות הקרובות תדע לייחס את החשיבות הראויה לנושא חשוב זה ותקצה את המשאבים הנדרשים לאכיפה יעילה ונרחבת יותר של החוק".

מבית החולים איכילוב בתל אביב נמסר בתגובה: "על פי החוק, רשות האכיפה בנושא איסור העישון ניתנה בידי הפיקוח העירוני ולא בידי בית החולים. על פי דו"ח הפיקוח העירוני מחודש דצמבר האחרון, פקחי העירייה ערכו עשרה סיורים בבית החולים במהלך החודש בשעות שונות של היום ונתנו עשרה דו"חות לעברייני עישון בסך 1,000 שקלים כל אחד. נוסף על סיורי הפיקוח, בית החולים פועל נמרצות בתחומים הבאים: שילוט המורה על איסור העישון במקומות ציבוריים; קביעת פינות עישון מחוץ לבניינים במרחק העולה על עשרה מטרים מהכניסות, כולל שילוט מכוון; שוטרי בית החולים עם אבטחת בית החולים מסיירים קבוע במוקדי העישון; מנהלני משק מבצעים סריקות יומיות ומדווחים אחת לשבוע על הממצאים למנהל האדמיניסטרטיבי; וכן הוצבה מצלמה נסתרת ניידת במוקדי עישון אסורים ונערכו בירורים לצוות שצולם מעשן".

מבית החולים סורוקה בבאר שבע נמסר בתגובה: "אגף הפיקוח של עיריית באר שבע הוא האמון על אכיפת החוק בשטחי בית החולים, שנעשית על ידו בתדירות גבוהה. עובדי מחלקת הביטחון מבצעים פעולות למניעה וטיפול פרטני בכל מי שמעשן במקום המנוגד לחוק. בבית החולים פועלת ועדה למניעת עישון בראשותו של המשנה למנהל בית החולים, ומשמשים בה כנציגים גורמים רבים מבית החולים. בוועדה דנים בכל הנושאים הקשורים לאכיפת ומניעת עישון, ואלו כוללים: שילוט, הרצאות, קורסים לגמילה מעישון וכדומה. בנוסף הופצו חומרי מידע לכלל העובדים בבית החולים ולאוכלוסייה המבקרת בו, ובהם מצוין כי העישון במרכז הרפואי אסור, וכמו כן, פורסמו ברחבי בית החולים התוספות לחוק. ספסלים ומקומות ישיבה שהיו ממוקמים סמוך לכניסות הורדו או הורחקו בהתאם לחוק החדש".

מבית החולים מאיר בכפר סבא נמסר בתגובה: "בית חולים עושה את מרב המאמצים כדי ליישם את החוק. סומנו פינות עישון בבית החולים, תוך כדי שמירה על מרחק של עשרה מטרים מהכניסה. על פי תוכנית שבועית, הפיקוח העירוני מגיע לבית החולים שלוש פעמים ביום, ואליו מתלווים אנשי ביטחון של בית החולים, שבמסגרת תפקידם כנאמני עישון מעירים למעשנים בבית החולים".

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "בכללית מקפידים לקיים את הוראות החוק. במרפאות מוצבים שלטים האוסרים על עישון, לצוותים הופצו נהלים ברורים בנושא, הם מתודרכים בנוגע להוראות החוק ומבצעים כל העת פעולות הדרכה והסברה להגברת המודעות לנזקי העישון ומניעתו. מדובר באירוע מחוץ לשטח המרפאה".

מקניון ערים נמסר בתגובה: "בקניון מתוחמים אזורי עישון עם שילוט ברור. הנהלת הקניון עושה כל שביכולתה כדי לאכוף את תקנות העישון במקומות ציבוריים, לרבות מדיניות נוקשה וקנסות לסוחרים. עם זאת, כמו בכל מקום, יש אנשים שעוברים על החוק".

מקניון שבעת הכוכבים בהרצליה נמסר בתגובה: "הקניון נקי מעישון. הנהלת הקניון אוכפת חוק זה בכל שטחי הקניון בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות הזמנת פקחים עירוניים".

מקניון אביה בבאר שבע נמסר: "נפגשנו אישית עם מנהל הפיקוח העירוני של עיריית באר שבע וביקשנו להגביר את הפיקוח העירוני בסוגיית העישון. כאשר אנו נתקלים במעשנים אנו מזמנים למקום פקח של העירייה. מעבר לכך, אין בידינו סמכות לעצור או לנקוט אמצעים נגד העבריינים, אלא בכוחנו רק להעיר ולבקש".

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "איננו הגורם המוסמך לאכוף את החוק למניעת עישון. כל שאלה בנוגע לאי אכיפה מספקת של החוק יש להפנות לרשות המקומית הרלוונטית. חברת רכבת ישראל פועלת על פי חובותיה הקבועות בחוק באופן מלא, ואף מעבר לכך: ברציפי הרכבת נתלו שלטים האוסרים את העישון, עובדי הרכבת מתרים בפני נוסעים אשר מפירים את החוק ובמידת הצורך פונים למוקדים ברשויות המקומיות השונות בדרישה לשלוח פקחים אשר יאכפו את הוראות החוק. נוסף על כך, בתחנות הרכבת מופעלת מערכת כריזה ייעודית מדי כמה דקות המזכירה לנוסעים שהעישון בכל שטח תחנת הרכבת אסור, למעט במקומות המסומנים".

מחברת אגד נמסר בתגובה: "בכל התחנות המרכזיות של אגד ובמקומות שבהם אגד מחויב לכך על פי דין, קיימים סדרני עישון אשר מבצעים פעולות אכיפה כפי שדורש החוק. אולם תחנות רבות ברחבי הערים אינן בחזקת אגד אלא באחריותה של הרשות המקומית, והיא זו אשר צריכה לוודא כי בתחומי תחנות אלה לא יעשנו, בהתאם להוראות החוק.

"בתחנה המרכזית בקריית שמונה קיימים סדרני עישון, אשר מבצעים פעולות אכיפה. סדרנים אלה נתקלו בעבר במעשנים שסירבו לדרישתם להפסיק לעשן ופנו אל הרשות המקומית כדי שיבואו פקחים ויפעילו את סמכותם על פי חוק. מצב דומה קיים במקומות אחרים בארץ. לא אחת נתקלים סדרני העישון של אגד באנשים שמסרבים לכבות את הסיגריה וכן בחוסר שיתוף פעולה מטעם הרשות המקומית. לעיתים אף היו מקרים של אלימות מילולית ופיזית כלפי הסדרנים".

מחברת סיטיפס, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, נמסר: "סיטיפס מכבדת את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ורואה בו פעילות מבורכת. עם זאת, חובת אכיפת החוק והסמכויות הנלוות ניתנות למחזיק באותו מקום ציבורי. לפי הסכם הזיכיון, סיטיפס אינה מחזיקה בתחנות, ולכן על נציגי המדינה לפעול בנושא".

מהפאב "אגנס" בהוד השרון נמסר בתגובה: "הפאב מקפיד לשמור על החוק. בפאב קיים אזור עישון המופרד לחלוטין מאזור הלא מעשנים. לרוב, הציבור משתף פעולה ונענה לשלטים המוצבים במקום. לעיתים לקוחות מנסים למתוח גבולות, וכאשר מתקבלות תלונות ו/או מי מהצוות מזהה הפרה של החוק, אנו מצליחים להשתלט על מפירי החוק. לצערנו, לא תמיד יש באפשרותנו לנקוט את תפקיד השוטר למרות הרצון הטוב, ועל אף פניות חוזרות ונשנות לרשויות, לא הצלחנו לקבל סיוע באכיפת החוק במקרים של חריגה. 'אגנס' פאב הוד השרון ימשיך לשרת את לקוחותיו הנאמנים, ומזמין בליינים לבלות ולגלות אחריות".

מהבר "סרבסה" בתל אביב נמסר בתגובה: "?כמחזיקים במקום ציבורי הכפוף להוראותיו של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים אנו נוקטים את כל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למנוע ככל שניתן את העישון בבית העסק, ובכלל זה, בין היתר, נתלו שלטים גדולים במקומות בולטים האוסרים עישון. כמו כן, נעשו תדריכים לצוות העובדים ובהם הנחיה ברורה להזכיר לציבור הלקוחות כי העישון במקום אסור. לא זו בלבד, מהמקום נזרקו מאפרות מאולתרות, ובמקרים מסוימים אף נעשו שיחות טלפון יזומות לעירייה, שבהן דווח על מעשנים במקום המסרבים להישמע להוראותינו. עם זאת, קצרה ידינו מלמנוע מכל המעשנים במקום, הרועש והחשוך מעצם טיבו, להפסיק את העישון".

את תגובות "בית קליפורניה" וקניון הגליל העליון לא היה אפשר להשיג עד מועד סגירת הגיליון.

מעיריית הרצליה, עיריית הוד השרון, המועצה האזורית חצור הגלילית ומסעדת "אגדיר אמבסי" לא נמסרו תגובות עד מועד סגירת הגיליון.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: