30.10.2014
ו' בחשון תשע"ה
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו אזורי הפצה החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
30.10.2014
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
למלא את החלל

למה עוני? ערוץ 1, 21:00


"למה עוני?". סרט בלי מנצחים ובלי דמעות שמחה

פרויקט "למה עוני" הוא מבצע טלוויזיוני חובק עולם, שבמסגרתו במאי תעודה עטורי פרסים התבקשו לביים סרטים בנושא עוני מנקודת מבטם של אנשים פשוטים. הסרט הראשון (מתוך סידרה של שמונה), ששודר אמש בישראל ובעוד 70 מדינות בו בזמן, עשוי לעורר את הדיון המיוחל בסוגיה הבינלאומית. תשובות לשאלה המרכזית אשר מעלה הפרויקט, מדוע במאה ה?21 מיליונים עדיין סובלים מעוני ומהשלכותיו - רעב, מחלות, אנאלפביתיות - יינתנו במסגרת הסרטים. השאלה אם התשובות יחלחלו מטה, ויחוללו שינוי ממשי - נשארת פתוחה.

גיבורת הסרט הראשון "אמהות סולאריות", רפיעה ענאד, היא חלומו של כל יוצר תעודה. אישה קשת יום, בעלת קונפליקטים משפחתיים מורכבים, אשר ניחנה בשילוש הקדוש - חוכמת חיים עתיקה, יכולת ורבלית מרשימה ומוטיבציה אדירה לשינוי. ענאד, הנראית קשישה מ?32 שנותיה, היא בדואית ירדנית, אשתו השנייה של גבר פרימיטיבי ואמן של ארבע בנות, שאותן עליה לפרנס בכוחות עצמה. היא מתארת למצלמה חיים ללא מטרות או שאיפות, כמקובל בקרב נשות כפר בדואי, אשר סיימו בקושי חמש שנות לימוד. את שיגרת מלאכת הכביסה והתקנת הארוחות קוטעת הזדמנות פז לצאת ללימודי הנדסה סולארית בהודו. ענאד מקבלת בלית ברירה את אישורו של בעלה ונוסעת להגשים את חלומה - לרכוש השכלה שתאפשר לה להשיג עבודה ולעבור עם בנותיה מאוהל לבית בטון. החוויה הלימודית, האורכת שישה חודשים, הופכת מקשה לבלתי אפשרית, לאחר שבעלה מאיים להתגרש ממנה ולנתק אותה מבנותיה. היא שבה לירדן, מתאחדת עם משפחתה, ולאחר מכן מחליטה לחזור להודו ולהשלים את המשימה. גם בתום הקורס, כשהיא חוזרת לכפרה כמנצחת, ענאד יודעת שהדרך למימוש עצמי עוד ארוכה.

כניסת המצלמה לחברה הבדואית השמרנית איפשרה הצצה לחיי עוני אמיתיים. ענאד נשלפה מכפרה הנידח כדי לשמש מודל לנשים אחרות. המצלמה תיעדה ילדים ספוגי אבק, נשים זרועות כתמים, קמטים וייאוש, וגברים השוכבים בחוסר מעש על מזרנים.

חוויותיה בהודו היו שיעור קצר ברב?תרבותיות. המפגש עם נשים מרחבי העולם שחוו חיי עוני הוליד אחווה שהתבססה על שירה וריקודים. בהיעדר שפה משותפת - חיוכים ומגע עשו את העבודה. מכשול חדש שהתגלה בדרכה של ענאד היה ילדיה. הגעגועים לבנותיה הקשו עליה ללמוד, אך החומר - הנדסת אנרגיה סולארית - הפיח בענאד תקווה ועורר בה השראה לחיי עבודה יצרניים ובריאים. העתיד שהיא שירטטה לעצמה נקטע כשהמציאות שבה ודרשה את חלקה. הסצנה החשובה בסרט היא שיחת הנשים שהתנהלה בכפר עם חזרתה של הגיבורה. ענאד התבקשה להפסיק את לימודיה ולהתרכז בגידול ילדים. "אני יודעת כמה אני מסוגלת להשיג עכשיו! איש אינו מעודד אותי כאן", מחתה. אחרי שרואים את האור, קשה לחזור לחושך.

הנשים שלפו את קלף המשפחה, עשו שימוש בדת כמדכא נשי, אך לא שכנעו אותה לוותר. בתום ההכשרה, החברה הגברית התקשתה לשחרר את ענאד לעבודה ולהעניק לה סמכויות. בסרט הזה אין מנצחים ואין דמעות שמחה. בסיום ענאד עושה שימוש בידע ההנדסי שצברה, אך מתברר שבעודה מתקינה אנטנות היא בהריון חמישי. למה עוני? התשובה העולה מהסרט: גברים.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: