בשביל לרגש מספיק סיפור טוב, כמה מילים מתאימות ומשחק על נקודות נכונות בלב. כישרון אולי יספק את השנינות, אולם אם תרצו להצחיק באמת - ובייחוד בטלוויזיה - תזדקקו לאיזה אקס פקטור. ונניח שאתם אנשים מצחיקים, ומציעים לכם לעשות תוכנית מערכונים פרועה בלי שום צנזורה, וטוענים שתהיו פלטפוס ודומינו החדשים, כראוי למי שמגיעים מבית הגידול של עמירם גרוס - אז לעולם, אבל לעולם, אל תסכימו לצלם 150 מערכונים בשלושה ימים. ואם כבר עשיתם את זה, רק תהיו מוכנים לכך שאת ההשוואות לאסי וגורי ואת ההצעות מ"ארץ נהדרת" יחליפו תהיות כמו: לא יכול להיות שהדבר הזה באמת משודר בטלוויזיה. דומינו גרוס? יותר בכיוון של דומינו בלוף.

הומור נונסנס הוא דבילי מעצם הגדרתו. הנונסנס מחויב להיות הזוי, בדרך כלל גם קיצוני ומופרך, אבל בשביל פרצופים מפגרים ובדיחות גסות לא המציאו את הטלוויזיה. "פלטפוס", ששודרה בחינוכית בשנות ה?90, היתה פורצת דרך והציגה קומיקאים כישרוניים שגם ידעו לשחק, זה היה הקסם שלה ולכן גם פלטה מתוכה את אבי גרייניק, עידן אלתרמן, ירדן בר?כוכבא ותומר שרון. ממשיכת דרכה, "דומינו" על שלל גלגוליה, גידלה את אסי כהן, גורי אלפי, אדיר מילר, יובל סמו, רועי בר נתן, עדי אשכנזי, רותם אבוהב, מיה דגן, שלומי קוריאט, אילן פלד ואחרים.

למעשה, זה חלומו של כל קומיקאי מתחיל: להציג על במה חומרים שכתבת בעצמך, מול מצלמות וקהל חי - רק אתה והכישרון עומדים למבחן. כל מה שנשאר זה פשוט להצחיק. הבכורה של "מצב כפית" היתה מביכה יותר מערב חובבים במתנ"ס שפשט רגל, וגם בפרקים הבאים לא מסתתרת הבשורה. אין תחכום, אין מקוריות, יש בדיחות מיניות, פרצופים מוגזמים, קאצ'פרייזים מטופשים ומחסור חמור בפואנטות. אפילו הסטלנים עלולים להשתעמם.

לרגע חשבתי שהזדקנתי, הרי גדלתי על מאיר וצחי מנווה חמציצים, אך סיבוב נוסטלגי ביו?טיוב מוכיח שזה לא הגיל אלא הבדיחות. "מצב כפית" מנסה לרכוב בכוח על הפרובוקציה רק לשם הפרובוקציה. אין לה אמירה, היא לא משחררת בעיטות קטנות ומתגרות בפרות קדושות ולא שוברת מוסכמות, ורק נצמדת למכנה הנמוך ביותר. לדוגמה, מקבץ פאנצ'ים מאמש: "אחוריים חמים; אמיר גיי פותמן; מאיר ממחלקת חשבונות עשה אותי בשירותים; רק בתאילנד בחורים מפנקים לי את הזיתים".

"מערכון הסקייפ" של מאור ולירון - עם אבא טכנופוב שמנסה לתקשר עם בנו המטייל בברזיל - נתן סוג של תזכורת לאיך בעזרת משחק טוב ושנינות הפרויקט הזה היה נראה אחר לחלוטין, למרות שגם הוא נגרר בסוף להארד?קור, הומואים ושורת הפאנץ "ברוריה, הסרטון שאני תוקע אותך במועדונית הגיע למאה אלף צפיות". ייתכן שמוסתר כישרון ב"מצב כפית" (ואם כן כנראה שהחביאו אותו טוב), אולם ברגע שמאלצים תשעה צעירים חסרי ניסיון לייצר בדיחות בלחץ של זמן, לזכור טקסטים, להחליף דמויות, ולהקליט כמעט 50 מערכונים ביום צילום אחד - כדי לחסוך בהוצאות - אין שום סיכוי בעולם שזה יעבוד ויצחיק. גם אם הייתם מונטי פייטון.