אוצר הזהב, מהגדולים שנמצאו אי פעם בישראל, התגלה בחודש שעבר במהלך חפירה ארכיאולוגית במבצר אפולוניה שליד הרצליה. ערכו של המטמון, המיוחס למאה ה-13, נאמד על פי המומחים ביותר מרבע מיליון דולר.

האוצר המיוחד מעורר עניין רב, וכבר עתה הועברו בקשות ממוזיאון ישראל שבירושלים וממוזיאון ארץ ישראל בתל אביב להציגו בתצוגת קבע. המטמון, שבו משקל הזהב מגיע ל-400 גרם, כולל 108 מטבעות זהב, 93 מהם בערך של דינר, ו-15 מטבעות בערך של רבע דינר.

לפני כשלוש שנים התחדשה החפירה במקום על ידי משלחת חפירות משותפת של אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים, זאת בניסיון למנוע את קריסת המצוק שעליו נתמך המבצר. המטמון הנוכחי התגלה לפני כשבועיים והיה חבוי בתוך כלי חרס שבור מתחת למרצפות אחד מחדרי המבצר. הוא מספק הצצה נוספת לשלל הממצאים שנמצאו לאורך השנים, ואשר מעידים על ימי הצלבנים ועל ימיו האחרונים של מבצר אפולוניה הצלבני במאה ה-13. המבצר היה, באותה העת, אחד המאחזים החשובים של הצלבנים לאחר שהסתיימה תקופת רגיעה בין הנוצרים למוסלמים באתר. הסולטן הממלוכי ביברס הסתער על העיר הצלבנית, המבצר נפל לאחר 40 ימי מצור, ומאז לא יושב המקום.

על פי הערכת המומחים, אחד ממפקדי המבצר החליט להטמין את המטמון הנדיר במטרה למנוע את נפילתו בידי הכובשים המוסלמים, ולכן, כחלק מההסוואה, הונח האוצר בתוך כלי שבור שמולא בחול והונח מתחת למרצפות. "סביר שהוא לא שרד ולכן לא שב לקחת את השלל", סיפר חגי יוחנן, מנהל הגן הלאומי אפולוניה וסגן ראש משלחת החפירות. לדבריו, "האוצר הוטמן בסמוך לנפילת המבצר, ולצד גילויים שכבר מצאנו בשנים 2000-1998, בהם בליסטראות וראשי חצים - לפנינו תמונה מרתקת של סיפור המצור".

בשלב הזה מפענחים המומחים את הכתובות בערבית המוטבעות על המטבעות. "לא תמיד הכתב ברור, מה שמצריך עבודה מדוקדקת. לאחר מכן נשלים מאמר מדעי בנושא המפענח את הקשר בין המטמון להקשר ההיסטורי באפולוניה", מסביר פרופ' אורן טל, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב וראש משלחת החפירות באפולוניה.

חלק מהמטבעות הם מהתקופה הפאטימית וחלקם מהתקופה האיובית. ישנם כאלה שהוטבעו במצרים, והמשיכו להשתמש בהם גם בתקופה הצלבנית. עם סיום המחקר יועבר הממצא לרשות העתיקות.