23.11.2017
ה' בכסלו תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
23.11.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
התגעגענו, אז באנו

"כשאנחנו עולים לבמה אנחנו מסתכלים זה על זו ויש ניצוץ" • 25 שנה לאחר רגע השיא בקריירה שלהם, ריקי גל ומתי כספי חוזרים לסיבוב הופעות משותף, שיגיע לשיאו בעוד שבועיים בקיסריה, והקהל עוטף אותם באהבה • וכן, הזמנים הקשים עדיין טריים בזיכרון • "חושדים שיש בינינו רומן? שימשיכו לחשוד"

ערן סויסה

חוזרים ובגדול. מתי כספי וריקי גל
|
צילום: רונן אקרמן
"התגובה של הקהל הוכיחה שצדקנו". גל וכספי
|
צילום: רונן אקרמן
"היה לי ברור שאני רוצה לעבוד איתו". גל וכספי על הבמה
|
צילום: קוקו
"נכנעתי ללחץ". גל ב"כוכב נולד"
|
צילום: קוקו
"נוצר געגוע עמוק לשירים האלה"
|
צילום: לירון אלמוג, לע"מ

מתי כספי וריקי גל לא שיערו עד כמה הישראלים חובבי נוסטלגיה. 25 שנים אחרי המופע "מה זאת אהבה", שהפך את גל לכוכבת על וששיריו הפכו לנכסי צאן ברזל ברפרטואר הישראלי, הם חזרו לפני חודשיים במופע משותף, אינטימי. מאז האלבום ההוא נקשר שמם בעיקר באייטמים במדורי הרכילות ובעולם הריאליטי. אבל הקהל חיבק אותם באהבה.

השניים, שחצו את גיל 60 (הוא בן 62, היא בת 61), החליטו להפוך את המופע לסיבוב הופעות. ב-23 ביוני הם יפתחו אותו, הפעם בהיכל התהילה של המוסיקה הישראלית: קיסריה. "לאורך כל השנים האלה הציעו לנו הצעות רבות מהסוג הזה", מספרת גל, "שנינו היינו עסוקים מאוד ועשינו הרבה דברים אחרים, והתחושה היתה שאין טעם לעשות את האיחוד. אבל מאחר שזה מקצוע של חושים ושל אינטואיציה, הפעם האינטואיציה שלי אמרה משהו אחר. האנשים מהליקון עמדו מאחורי המהלך, והרגשתי שיש כאן הצעה רצינית, שהולכת על כל הקופה.

"נוצר געגוע עמוק לשירים האלה. אני אוהבת את השירים האלה בדיוק כמו כשהתחלתי להקליט אותם, וכוחם עוד קיים. עניין אותי לחזור לאותם עיבודים, עם אפגרייד מאוד רציני מבחינת ההפקה, הנגנים והפירוטכניקה. והתגובה של הקהל הוכיחה לנו שצדקנו. לא רק שיש געגוע לשירים האלה, אלא שהיו גם הרבה צעירים ונוער שהגיעו למופע והתרגשו, אולי 50 אחוזים מהקהל. מזמן לא רצו אחריי ברחוב נערות בנות 17-16, פתאום יש סביבי התעוררות של צעירים מאוד. אתה מבין פתאום שגידלנו דור או שניים".

היה פה גם שיקול כלכלי?

גל: "לא. זה לא הדבר שהניע אותנו לעשות את זה".

כספי: "זו בהחלט פרנסה, אבל זה לא שאמרנו 'בואו נעשה כסף, נפתח אולם ענק, נכניס 5,000 איש וניקח כסף'. זה סיבוב הופעות שמושקע בו הרבה בתחום השיווק, יחסי הציבור והפרסום. זו גם הפקה מורכבת שעולה המון כסף".

יש סיכוי שתחזרו להקליט ביחד חומרים חדשים?

כספי: "אם זה יקרה, זה יקרה. יש שיר חדש שכרגע רק הפלייבק שלו מוקלט. זה שיר שאני מאמין שריקי תוכל לבצע מצוין, למרות שעוד לא עבדתי עליו בכלל. יש לי תחושה חזקה מאוד שזה יכול להיות הדבר הבא. אני לא יודע מה יהיה ומה יקרה. אולי המופע ייתן דחיפה להוציא עוד דברים".

גל: "יכול להיות שיקליטו את המופע. כשאני חושבת על ההופעות בסיבוב המקורי בסוף שנות ה-80, אני חושבת שזו היתה חוויה ענקית, וחבל שלא תועדה".

כספי: "החוויה הזאת לא היתה יכולה להיות מתועדת, זה היה פוגע בתוצאה. הכל היה מאוד תמים. זה לא כמו היום, ששנינו יותר בוגרים ואנחנו יודעים שמקליטים או מצלמים ושום דבר לא מפריע".

גל: "כשאנחנו עולים לבמה - אנחנו מסתכלים זה על זו ויש ניצוץ, ממש אותו ניצוץ שאיתו התחלנו את הדרך, ואני מגלה שלזמן ולכל האירועים שעברנו מאז אין ערך. הניצוץ הראשון שהדליק את הלהבה נשאר, ועם זה אי אפשר להתווכח".

היו באמת שמועות אז על רומן ביניכם.

כספי: "האישיות של שנינו, הקול והמוסיקה גורמים לקהל לדמיין ולהעביר שמועות. יכול להיות שאחד אמר 'אולי יש ביניהם משהו', השני הוריד את המילה 'אולי', והשלישי הוסיף את המילה 'בטוח'".

גל: "אני רוצה שימשיכו לחשוד בנו".

הטלפון הגיע

גל מספרת שכבר ב-1968, בעודה חיילת בלהקת חיל הים, ידעה כי כספי הוא האיש שאיתו היא רוצה לעבוד. "מתי שירת אז בלהקת פיקוד דרום. פעם אחת נפגשנו במקרה, שתי הלהקות, באיזשהו בסיס בסיני. ושם, בחדרון עלוב, שמעתי אותו מנגן בגיטרה במשך לילה שלם, והיה לי ברור שזה האיש שאני רוצה לעבוד איתו. הוא הקסים אותי במוזרות שלו. ידעתי שהוא הולך להצליח.

"במשך המון שנים הוא הזמין אותי רק לשיר קולות בכל מיני הקלטות שלו, ואני כל הזמן הזכרתי לו שהוא צריך לעבוד איתי. תמיד ידעתי שאת תעודת הזהות שלי במוסיקה אקבל רק אחרי שאעבוד איתו".

יותר מ-15 שנה חיכתה גל בסבלנות, עד שהטלפון מכספי הגיע. זה קרה ב-1986. כספי עבד על אלבום וחיפש זמרת שתבצע אותו. זו היתה הפעם הראשונה שבה הוא לא שר בעצמו את השירים שהלחין. "השירים האלה לא התאימו לאופי שלי כזמר ולא התאימו לקול שלי", הוא אומר. "התלבטתי המון וניסיתי להבין מה לא עובד פה, עד שהבנתי שהשירים האלה מתאימים לקול הרבה יותר נוקב ומתכתי, שיש בו אנרגיות שאין בקול שלי. פתאום קיבלתי הארה והבנתי שזה מתאים לריקי. פניתי אליה, ומשם זה התחיל".

גל הסכימה מייד. השניים נכנסו לאולפן, וכעבור שנה, ב-1987, נולד אלבום המופת "ריקי גל", שהיה אלבום הבכורה שלה. הוא כלל בין היתר את הלהיטים "מערבה מכאן", "ילד אסור ילד מותר", "הנה פתחתי חלון" ו"נערת הרוק" - שצונזר ברדיו בשל מילותיו הנועזות. שנה לאחר מכן הוציאו השניים את האלבום "מה זאת אהבה", שכלל את "אילו יכולתי", "מקום לדאגה", "מה זאת אהבה", ועוד. לטובת הצעירים שבין קוראינו נציין שהתקליט (כן, היה פעם דבר כזה) היה בום רציני במדינת ישראל מוכת האינתיפאדה, שהיתה רגילה להפקות קלות יותר עם מילים כבדות פחות, ופתאום ריקי גל נותנת את עצמה על הבמה ערב אחרי ערב. שרה על קוקאין ועל זיונים ויוצרת מין דמות גדולה מהחיים, כשאף אחד לא יודע באמת על מי היא שרה שם, והאם היא נערת הרוק.

"האלבומים האלה היו מאוד שונים ממה שהיה לפני כן במוסיקה הישראלית", אומרת גל. "עד שאנחנו הגענו לא שמעו על דברים כאלה. זו לא מוסיקה קלה או פשוטה. היה בזה פאנקי, היה בזה רגאיי - מקצבים שלא היינו מורגלים בהם".

כספי: "זו היתה התרחשות, וזה הפך לתופעה ששטפה את הארץ. השערות של האנשים עפו אחורה".

גל: "השערות עמדו, לא עפו. מבחינה מוסיקלית, כאילו לא היו חיים אחרי זה. אני זוכרת שאפילו החרדים הגיבו למוסיקה שלנו נורא חזק, דווקא בגלל 'נערת הרוק'. הזעזוע של 'נערת הרוק' גרם להם לרצות יותר לשמוע את זה".

בואו נדבר על השיר הזה. הוא נחשב לשערורייתי, היו בו מילים בוטות מאוד.

כספי: "היום לא הייתי מלחין אותו, בגלל הטקסט. היום, מנקודת ראותי כאדם בוגר יותר, אני רואה את הדברים אחרת".

גל: "איזה מזל שהוא התלהב מזה אז והראה לי אותו. זה שיר ששבר לי את הלב. כאילו מישהו שם לי מראה מול הפנים. לרגע אחד לא חשבתי שצריך אומץ בשביל השיר הזה. באופן אינסטינקטיבי לחלוטין חשבתי שזה שיר מקסים. מבחינתי, זה היה כמו לספר סיפור על מצב שאני מכירה היטב בגופי ובנפשי. השיר הזה דיבר על בני נוער שלא רואים אותם, לא מקשיבים להם, לא מסתכלים עליהם ולא מדברים איתם, ופתאום מישהו מבין לליבם".

את בעצמך היית נערת רוק?

גל: "לא הייתי, אני עדיין. מי שמבין את המושג הזה 'נערת רוק', יודע שזאת אני".

נינט נחשבת לנערת רוק?

גל: "כן, יש בה משהו פנימי עמוק שרוצה לבעוט, למרוד, לצעוק, שמחפש ולא מוצא".

כספי: "על נינט אני לא יודע, אבל ריקי, באופייה המוסיקלי, היא נערת רוק. יכול להיות שההגדרה שלי מוטעית, בשבילי רוקנרול הוא פריקת עול".

גל: "אני עדיין פורקת עול, וגם בועטת לפעמים".

כספי: "אני חושב שפריקת העול היחידה שלי היתה כשהחלטתי לעזוב את הקיבוץ ולעשות מוסיקה בעיר".

חשבתם להוריד את השיר הזה בסיבוב הנוכחי?

כספי: "אני חשבתי להוריד".

גל: "אני חשבתי שזה לא יכול לרדת. אנחנו לא מסכימים על כל דבר. אני מאוד אוהבת את השיר הזה, והוא עשה דרך מאוד מעניינת. החלפנו את המילה 'מזדיינת' ל'מתמסרת בקלות' ואת המילה 'מאוננת' הפכנו ל'מתלוננת'".

כספי: בלית ברירה הסכמתי לשינויים האלה, שקצת יותר מניחים את דעתי".

"התקופה הרעה"

החיבור המוסיקלי המוצלח שלהם הסתיים לאחר שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית משותפת. את מקומו של כספי תפס בתחילת שנות ה-90 המפיק המוסיקלי המוערך לואי להב, שהפיק את אלבומה השלישי של גל. את רוב האלבום כתב יהודה פוליקר. כספי עבר להפיק את האלבום "מוסיקה" של הפרברים. אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה ההיסטרית של שני האלבומים שהקליטו יחד, אבל בעוד גל ממשיכה להצליח, כספי עבר תקופה לא קלה. בחלק מהזמן הזה התגורר בחו"ל, אז נברה התקשורת בחייו האישיים - דבר שמכעיס אותו עד היום.

"בהחלט נפגעתי מהיחס של התקשורת כלפיי", מודה כספי. "הרגשתי שמה שעניין אותם זה החיים האישיים שלי, וזה גבר על העשייה האמנותית והמוסיקלית העשירה שלי. אני חייב לציין שבשנה האחרונה השתנתה המגמה; לפחות בכל מה שקשור למופע שלנו הדיון היה אמנותי, נוסטלגי ומחבק".

ב-1996, במהלך "התקופה הרעה" של כספי, שבה הפך לפתע מהבחור שלא צוחק לאחד ששמו נקשר בעניניים שאינם קשורים במוסיקה, חזרו הוא וגל לשתף פעולה. זה קרה באלבום של גל "אוהבת אותך יותר", שמתי הפיק מארה"ב. היה זה אלבום ראשון שבו נכללו גם שירים שגל כתבה בעצמה, אך הוא לא זכה להצלחה כמו שני קודמיו.

לקראת סוף שנות ה-90 חזר כספי לישראל והחל לבנות מחדש את מקומו בתעשיית המוסיקה בארץ. הוא הספיק להיות שופט ב"כוכב נולד", להפיק ולהקליט לא מעט אלבומים, וגם להיות "מורה" בתוכנית "בית ספר למוסיקה", גירסת הילדים של "כוכב נולד". כיום הוא מתגורר בכפר ורדים, נשוי, ובקרוב גם ילמד בבית הספר למוסיקה של הקריה האקדמית קריית אונו.

"אני בדרך כלל מעדיף להתעמק במקומות שיש בהם לא רק פרנסה לשמה, אלא גם ייעוד ומטרה חינוכית חשובה", אומר כספי. "במהלך השנים פיתחתי שתי שיטות ייחודיות לי, האחת בפיתוח היכולת הקולית והאחרת בעיבודים ובהפקה המוסיקלית. חשבתי שנכון יהיה ללמד את השיטות שלי ולהקנות אותן לסטודנטים".

גל מתגוררת בצפון תל אביב. במהלך השנים הספיקה גם היא להיות שופטת ב"כוכב נולד", לשחק במחזמר "שיקגו" ובטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" ולהקליט אלבומים. בתה, לירי (22), עזבה את הארץ לפני כחצי שנה לטובת מיאמי. "היא נסעה לחפש את עצמה בעולם ואני מעודדת את זה", אומרת גל. "יש לנו קשר נהדר".

היא מתעניינת במוסיקה?

"היא סופר מוסיקלית. היא היתה מתופפת וגם שרה נפלא, אבל כרגע היא לא מראה סימנים שהיא רוצה לעסוק בזה. אני יודעת שבתוך תוכה זה חי ונושם, ואני חושבת שהיא מפסידה שהיא לא הולכת לתחום הזה, אבל למדתי שהחיים מובילים למקום כלשהו, ואם היא צריכה כרגע לעבוד בעגלות במיאמי - אז לך תדע, אולי היא תפגוש מוסיקאי שיוציא ממנה דברים. אני לא מתערבת לה".

קשה לך שהיא לא בארץ?

"לא. אנחנו נפרדים בחיים האלה, ולא רק מהחיים שלנו".

את יוצאת לדייטים?

"אתה חושב שאם אני יוצאת אני אספר לך? אין מצב".

אשאל אחרת, את רוצה זוגיות?

"נכון לכרגע, בנורמה ובתפיסה של בני אדם בעולם המערבי המודרני, תחת הכותרת 'אושר' מופיעה זוגיות, אבל אני מרשה לעצמי להתמרד בכל מיני דרכים, ואולי בסוף זה יחזיר אותי לזוגיות".

הרצון שלך למרוד לא נגמר?

"היה לי מזל: אף פעם לא גדלתי עם הורים. גדלתי בקיבוצים, במסיון עם נוצרים, טעמתי טעמים נפלאים, וזאת זכות אדירה. אתה מכיר כל כך הרבה תפיסות וצורות חיים - ואתה יכול לבחור את מה שטוב לך".

גם לירי מרדנית כמוך?

"אבא שלה (כתב הערוץ הראשון אורי כהן אהרונוב - ע"ס) הוא ההפך ממני. הוא סופר שמרני. אתה מבין איזו קיצוניות? היא לגמרי גדלה בקיצוניות".

אומרים שניגודים מתחברים.

"זה לא ניגוד של חיבור, ממש לא. זה ניגוד של הפכים מוחלטים. אנחנו בקשר לצורך הילדה או לצורך שיחת חולין על חדשות ומוסיקה".

לפני חודשיים עברת תאונה.

"זה היה ביום גשם בעלייה של הקסטל, ואני זוכרת התנפצות אדירה. ש?וק אמיתי. לא נפצעתי ולא כלום, אני זוכרת רק אור לבן והתנפצות על קיר בעוצמה אדירה. היום אני מבינה שזה הרבה בגלל סוג הרכב שנהגתי בו, שהציל אותי. זה משאיר אותך אחר כך עם תחושה של גאולה".

לא שומע רדיו

כשמדברים איתם על מוסיקה ישראלית עכשווית, הם חלוקים ביניהם. ריקי מפרגנת, מתי פחות. "כל הזמן קורים פה דברים", היא אומרת, "אני רואה ניצוצות של דברים מעניינים. אני אוהבת את אביתר בנאי, שעושה מוסיקה מצוינת ואתה מרגיש דרכה את האמונה שלו. יש זמרים נהדרים, כמו אמיר דדון, ויש רוקיסטים עולים. יש כל הזמן תופעות מעניינות שמושכות את האוזן. מבחינה טקסטואלית זה קצת יותר בעייתי, פה ושם יש איזה הבזק מעניין, אבל לא עליתי על כתיבה מעניינת, מושכת או שונה. אני בטוחה שיש, אבל עדיין לא מצאתי".

כספי ממהר להצהיר שהוא לא מכיר אמנים עכשוויים, כי הוא ממעט לשמוע רדיו. "מבחינתי לעשות כל היום מוסיקה ולשמוע רדיו זה מעייף. זה כמו ספורטאי שעושה ספורט, ובבית לא נראה לי שהוא יצפה בספורט. זה לא מסתדר לי, בהיגיון שלי. אני מגיע הביתה ורוצה שקט".

ובכל זאת, יש מישהו ששמעת בתקופה האחרונה ותפס אותך?

"לא ממש. אין היום הקפדה על איכות הטקסט, אפשר לומר אפילו שיש רדידות טקסטואלית. גיבוב של משפטים שיישמעו טוב לקהל וירכיבו שיר. סוג של אפליקציה שאתה יכול רק להכניס כמה מילים והיא תגבב את עצמה מייד לשיר: 'נשמה, עיניים שלי, קר לי, עזבת אותי, אני יתום' - אתה לוחץ Enter ומייד יוצא שיר".

נראה שאתה מתייחס לז'אנר מסוים מאוד, לא?

"זו לא כוונתי".

גל וכספי הם חלק מהדור ההוא, של שעות על גבי שעות באולפן, ולא חיפופים וחרוזים בשקל. ריאליטי? אם מישהו אז היה אומר להם, כשנחשבו לדבר הכי חתרני באזור, שיבוא יום והם יישבו בטלוויזיה בפריים טיים, הם היו צוחקים.

מה אתם חושבים על "דה וויס"?

גל: "פטנט נחמד, אבל רק פטנט. זאת ההגדרה שלי לתוכנית הזאת. תמיד כשעושים מוסיקה יש ניצוצות, אבל התוכנית הזאת נשארת פטנט".

כספי: "שמעתי על זה, אבל אני לא נמשך לראות תוכניות מהסוג הזה. אין לי עניין לראות תוכניות שהחלטת הצופים בבית קובעת או שיש בהן הדחה. אני לא אוהב את זה. אני חושב שאם יחברו יחד את 'אקס פקטור', 'אמריקן איידול', 'דה וויס' ו'הישרדות' - השם האולטימטיבי שצריך לתת לתוכנית יהיה 'ההדחה'. זה יהיה שלאגר".

גל: "הם מייצרים שמחה לאיד".

סליחה, שניכם הייתם ב"כוכב נולד".

גל: "הייתי תמימה. הלחץ שהופעל עלי לא היה לטובתי. אני שמחה שאני כבר לא שם. אני לא מצטערת על הדברים שאמרתי שם, אבל אני מצטערת שנכנעתי לכוונות של ההפקה ולהתשה, שלפעמים גרמו לי להגיב מהר מדי. כשמתישים אותך כל כך הרבה שעות - יש מצבים שבהם אתה אומר, 'די כבר, תגידו לו שיפסיק לשיר'".

הרגשת שאת צריכה לרצות את ההפקה או לספק את הסחורה?

"לא רציתי לרצות אף אחד, אבל עשיתי טעות. כשאתה זמר ואתה מגיע למצב שאתה שופט - אתה לא יכול להתייחס לפרמטרים המקצועיים, כי בסוף זה מסתובב נגדך. אתה מחלק את הציבור לאוהבים, לשונאים ולכאלה שאוהבים לשנוא, ואתה עושה נזק לעצמך. הכי נכון זה להגיד, 'אתה חמודי, מתוק, נפלא'".

מתי, היית הולך להיות מנטור ב"דה וויס"?

"לא יודע, לא התבקשתי ולכן לא הקדשתי לכך מחשבה".

גל: "אם היו נותנים לך 100 אלף דולר, היית הולך?"

כספי: "כסף הוא לא שיקול. חשוב לי להבין תוכן, מהות ומשמעות".

גל: "אם היו מציעים לי סכום כסף גדול - אז הייתי הולכת, אבל בתנאים שלי. אם לשחק את המשחק - אז כמו שצריך".

מתי, מה גרם לך להשתתף ב"בית ספר למוסיקה"?

"חוקי התוכנית. אין הדחות ואין השתתפות של הצופים בבית".

גל: "אבל יש תחרות ומישהו מקבל את המקום הראשון".

כספי: "אבל כולם נשארים בבית הספר. הסברתי לילדים בתוכנית שזה כמו מטוס שיושבים בו שני אנשים, אחד ממהר ואחד לא. שניהם יגיעו ליעד יחד בכל מקרה. המטוס הוא ההפקה והילדים הם הנוסעים. הם הבינו את זה והרגישו חברים אחד של השני, וזה היה נפלא. כולם המשיכו ללמוד אחרי שהתוכנית הסתיימה, ולכן זה היה טהור לגמרי".

מישהו צעיר כמו משה פרץ ראוי להיות מורה ב"בית ספר למוסיקה"?

כספי: "כל אחד בתחומו יכול ללמד ילדים, אם הוא ייתן להם דברים שיעשירו אותם. משה הוא איש נפלא עם חוש הומור, הפכנו לחברים טובים. התלמידים שלו יצאו נשכרים".

גל: "הוא מוכשר והוא גם יפהפה. יש לו עדינות ויופי. הוא היה נפלא עם הילדים".

erans@israelhayom.co.il

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: