19.12.2014
כ"ז בכסלו תשע"ה
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו אזורי הפצה החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
19.12.2014
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
עולם כמנהגו נוהג

כמה הזדמנויות נותרו בחיים המטורפים האלה לעצור הכל, לפנות כמה שעות ולחזור לכיתת הלימוד? מה גם שבתוך רגע כולם מבינים עד כמה אנחנו לא יודעים כלום

ג'קי לוי

ג'קי לוי
עציון גואל (איור)

מעל לכל, זה היה יפה לעיניים. ישראלים מכל הסוגים באים ללמוד. נשים וגברים. צעירים מאוד וגם קשישים. חילונים וחרדים וכל מה שביניהם; והם יושבים ללמוד יחד. זה קודם כל יפה. אפילו קצת מרגש. ולא סתם ללמוד, אלא לעיין ולדון במה שבאמת משותף לכולנו כאן בארץ הזאת. ובנקודה הזאת אני מרשה לעצמי לומר, מעבר ליפה ולמרגש, שזה אפילו חשוב. כי כמה הזדמנויות נותרו בחיים המטורפים שאנחנו מנהלים כאן, לעצור הכל, לפנות כמה שעות ולחזור לכיתת הלימוד? מה גם שבתוך שני רגעים כולם מבינים עד כמה חסר להם הלימוד הזה. עד כמה אנחנו לא יודעים כלום ולא זוכרים דבר.

סליחה שאני נרגש, קוראים יקרים, אבל בשבוע האחרון סיימתי קורס נהיגה מונעת, ואני מתקשה להירגע מעוצמת החוויה הרוחנית.

בתוך כיתה של בית ספר תיכון, יושבת חבורה של ישראלים ששום דבר לא מחבר ביניהם חוץ מהנקודות שהפליאו לצבור. הם גוחנים מעל שולחנות של נערים אחרים. שולפים עטים ועפרונות ומנסים להיזכר מתי לאחרונה ישבו בתוך כיתה. המבוגר שבהם כבר 60 שנה על הכביש. הצעירים ביותר הם חיילים משוחררים שלא ברור מתי ואיך - סטטיסטית! - הם הספיקו להיתפס פעמיים או שלוש על ידי משטרת ישראל. כמו בכלא, גם אני וחבריי לכיתה משוכנעים שאנחנו חפים מפשע. משהו סורר במעמקי הבטן משוכנע לחלוטין שהמשטרה תמיד נטפלת לנהגים הלא נכונים - "גם אתה על מהירות, נכון? מה, לא?! הרגת אותי! חגורות זה נקודות?"

בהתחלה כולם ממורמרים. אחרי הכל, לא נשלחנו לקורס מתוך הצטיינות. מי שיעבור את המבחן בתוצאה גבוהה לא יזכה במלגה ולא יישאר להדריך. זה עונש, וכשמענישים אותך אתה מביט בזמן שלך בקדושה ובצער. יאללה, נסיים ונסתלק מכאן, ומעכשיו נזהרים. בעיקר בסיבוב ההוא אחרי היציאה להר חוצבים. תמיד מסתתרת שם שוטרת. למרות שהפרנץ' מניקור שלה קצת בולט מחוץ למסתור. כך או כך, דבר מופלא לגמרי מתרחש ברגע שהשיעור נפתח. לאט לאט כולם משתתפים, שואלים שאלות ומתווכחים. הם לא יודו בכך גם אם תעקרו להם ציפורניים, אבל פה ושם נדמה לי שהם נהנים. קורס נהיגה מונעת הוא הפורום היחיד שבו עם ישראל על גווניו באמת נפגש לכמה שעות. ותגידו מה שתגידו, עם ישראל אוהב להיפגש ולפטפט עצמו לדעת.

למרבה ההפתעה, המורה הרבה פחות גרוע מהצפוי. רובנו ציפינו מן הסתם לקריקטורה של שוטר תנועה שיגיח, עילג ועמוס סטריאוטיפים, מתוך סרט בורקס נשכח. אבל בסופו של דבר עומד מולך איש מקצוע חכם ומשעשע. דווקא כשהוא עוצר לספר בדיחה (עדתית, כמובן! מה חשבתם?) זה קצת פחות מצחיק. אבל כשהוא מתאר את מה שעובר לנו בראש כשאנחנו מחליטים לתקן טעות תוך כדי נהיגה, לחתוך ארבעה נתיבים ימינה ברגע האחרון או לדפוק רוורס של 250 מטרים על מחלף, כולם צוחקים.

והוא אכן מדויק, הברנש. בסך הכל חלפה רבע שעה וכבר הוא גרם לכולנו לצחקק במבוכה ארבע או חמש פעמים, תוצאה שאני מאחל ללא מעט קומדיות בטלוויזיה הישראלית. מתברר שבוחן תנועה ישראלי הוא קודם כל מומחה למנטליות. אנתרופולוג ששולט בפרטי הפרטים של הרגלי הנהיגה הישראליים, ועושה כבתוך שלו בסבך הפקעת הפסיכולוגית, שהופכת את כבישינו למה שהם.

פרופסור אחד. רופא שיניים אחד. אחות דתייה ליד רוקחת ערבייה. נהג אחד מקצועי ותיק עם רישיון לכל דבר שזז, ממונית עד סמי-טריילר. אין סעיף אחד שהוא לא מתווכח עליו. אין פעם אחת שהוא לא טועה. פחד אלוהים. בכלל, אין כמעט אחד בכיתה שעל שאלה בנוסח "מה אתה היית עושה במצב הזה?" לא נתן תשובה שהמשמעות הפשוטה שלה היא תאונת דרכים קטלנית. מצד שני, כולנו אזרחים טובים. נהגים ככה-ככה, אבל מיתממים כמו ילד שנתפס על עץ שסק. כשהמרצה מדבר על הנהג שנתקע תמיד בשמאל, עוקף מימין, מדבר בסלולרי, מסמס וחוצה רמזורים כשהצהוב כבר כל כך כהה, שאין מנוס מלקבוע שהוא אדום לגמרי, כולנו מצקצקים בתדהמה, נאנחים ומחליפים מבטים מסכימים. אפשר לחשוב שאנחנו בכלל כיתת מצטיינים. רגע אחר כך הוא מבקש לסלק את הסמארטפונים מהשולחן, ואף אחד אפילו לא מתווכח. גם לא הגאון עם הסמי-טריילר.

*   *   *

הקורס מסתיים במבחן קצר, וזהו! כבר ערב שבועות, וצריך לרוץ הביתה ולהכין עוגת גבינה. אין לי מושג אם אני יוצא מהקורס נהג טוב יותר, ובכל זאת, אם בנסיעה הבאה אחשוב קצת יותר, ואוותר קצת יותר, יש לנו תיקון שבועות קטן. פתאום אני שואל את עצמי למה המדינה לא מארגנת עוד קורסים כאלה. ברוך ה' לא חסרים לנו תחומים בעייתיים. אפשר לייסד קורס של אכילה מונעת, הורות מונעת והתנהגות מונעת באופן כללי. אפשר לרכז את הקורסים בסביבות חג השבועות. אחרי הכל, מדובר בגירסה צנועה ודלת תקציב של מתן תורה. מעמד הר סיני קטן. אוספים את האוכלוסייה הבעייתית ללימוד. כופים עליהם הר כגיגית, אחרת הם יבריזו הביתה. ומחדדים קצת את מה שכולנו ממילא יודעים.

אנוכי ה' אלוהיך. ורק לו מותר להגיד אני ואני. אל תשכח מה באמת חשוב בנסיעה. להגיע בשלום. כל השאר שטויות. אז, שלא יהיו לך אלוהים אחרים, פסל ותמונה ופנטזיות, ואל תכניס לעצמך לראש שזו בעצם תחרות, וזירה לאישוש הגבריות ומה לא. וכבד את אביך ואת אמך, לא כולם בגילך על הכביש. לא כולם בקטע של ביצועים. מותר לבן אדם להתקשות בהתמצאות. מותר לו לחפש חניה. אל תכעס ואל תצפור. זכור את היום השביעי, יודע מה? על כל שבעה צמתים, אתה מוותר פעם אחת על זכות קדימה. איך זה, גבר? ולא תגנוב בסיבוב, ולא תשקר באיתות, ולא תנאף פגוש זולתך ולא תחמוד את נתיב רעך, ועם קצת מזל, גם לא תרצח.

jackyl@israelhayom.co.il

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: