20.10.2017
ל' בתשרי תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
20.10.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

הריאליטי "דה וויס" מאיים לכבוש את המדינה • אבל מאחורי כל חלום של זמר צעיר עומד חוזה דרקוני שמלמד אותו מהר מאוד מה המחיר האמיתי של ארבעים אחוזי רייטינג • מנטור? עדיף שתצטיידו בעורך דין

ערן סויסה (צילומים: ינאי יחיאל)

המנטורים של "דה וויס". להם אתם לא צריכים לדאוג
המנחה, מיכאל אלוני. רוצים לדעת הכל על המתמודדים
החוזה שעליו התבקשו מתמודדי "דה וויס" לחתום. כמה סעיפים בעייתיים לכאורה

כ-1,600,000 איש צפו במוצאי השבת שעברה בפרק הבכורה של הלהיט הטלוויזיוני "דה וויס", ששודר ב"רשת", שיא חדש לפרק בכורה של פורמט טלוויזיוני. המתמודדים שעברו את האודישנים ונצפו על המסך כבר בקושי יכולים ללכת ברחוב. השלב הראשון של חלומם הגדול התגשם.

אבל בריאליטי כמו בריאליטי, תמיד יש מלכוד. במקרה הזה מדובר בחוזה הדרקוני שעליו התבקשו לחתום אלפי הנבחנים באודישנים, ונחשף כאן לראשונה. אם מישהו בונה על עתיד כלכלי מזהיר בעקבות הצלחתו בתוכנית, הוא ייאלץ לחכות לפחות כמה שנים טובות. ההסכם הראשוני שעליו התבקשו מתמודדי "דה וויס" לחתום מול הפקת התוכנית כולל חוזה מרכזי ושלושה נספחים (חוזה הקלטות, חוזה מו"לות וחוזה ניהול).

אנחנו חשבנו שרק הקול קובע, אבל מתברר שגם הגיל: על פי החוזה מתברר כי רק בני 50-16 יכולים להשתתף בתוכנית, בניגוד ל"כוכב נולד" למשל, שם יכולים להשתתף מתמודדים מגיל 18 ומעלה. על המתמודדים להתחייב להימנע משתיית אלכוהול במהלך התוכנית, להשתתף בצילומים בשבתות ובחגים, וכן לא לשנות את הופעתם החיצונית במשך שידורי התוכנית.

כנהוג בכל תוכניות הריאליטי, המתמודדים מתחייבים לשתף פעולה עם ההפקה בכל הנוגע לשיתופי פעולה מסחריים - יחסי ציבור, מסיבות עיתונאים, ימי צילום, אירועי השקה, צ'אטים, ניו מדיה ועוד. הזכויות לשיתופי הפעולה הן של ההפקה, והשתתפות המתמודדים נעשית ללא תשלום, גם במקרה שבו הם מפסידים ימי עבודה, וללא קשר לגובה ההכנסות מאותן פעילויות. המתמודדים ב"דה וויס" לא זכאים לשום תמורה כספית על ההשתתפות בתוכנית, ולא לתמלוגים כמבצעים. במקרה של פציעות, גניבות ונזקים מאחורי הקלעים או בזמן הצילומים, ההפקה מסירה את אחריותה מעבר לביטוח הסטנדרטי. בחוזה אף מצוין כי בין ההפקה למתמודד אין יחסי עובד-מעביד.

מה עם הפרטיות?

אחד הסעיפים הראשונים והמפתיעים בחוזה הוא "הסכמה בלתי חוזרת לקבל את מלוא המידע". כלומר, בהפקת התוכנית יכולים לדעת על המתמודד כל מה שיבקשו, כולל עבר רפואי ואישי שלו ושל משפחתו, גם אם החוזה עימו מבוטל - ובכך יש חדירה לפרטיות המתמודד. נשאלת גם השאלה אם ההפקה יכולה לבטל חוזה עם מתמודד רק מכיוון שגילתה, למשל, שיש לו עבר רפואי בעייתי. נושא החדירה לפרטיות חוזר בהמשך החוזה, בין השאר בסעיף מעורר תהייה נוסף, שלפיו מתחייב המתמודד לעדכן את המפיק במנהגי המשפחה. כן, כן, שמעתם נכון. אם המתמודד לא העביר את כל הפרטים המלאים, רשאית ההפקה לתבוע אותו על הנזקים שלטענתה עשויים להיגרם כתוצאה מהסתרת המידע.

על פי החוזה, גם דעותיו של המתמודד רלוונטיות. הוא מתחייב "שלא ייטול ושלא נטל חלק בפעילות שנויה במחלוקת ועלולה לגרום נזק לתוכנית, אם תתגלה". לא ברור מהי בדיוק "פעילות שנויה במחלוקת": האם, למשל, השתתפות בהפגנה נגד פינוי מאחזים, ולחלופין, השתתפות במחאה החברתית של הקיץ האחרון עונות על הקריטריונים?

סעיף תמוה נוסף מתיר להפקה לצלם את המתמודד, את משפחתו וצד שלישי בכל מצב אפשרי, גם במצלמות נסתרות. במילים אחרות - עשוי להיווצר מצב שבו מתמודד חתם על חוזה, ובני משפחתו עלולים
להיות מצולמים ללא ידיעתם ולמצוא את עצמם במרכזו של שידור טלוויזיה בפריים טיים. לגבי סעיף זה מוסרים גורמים ב"רשת" כי הוא מתייחס רק למצלמות בחדרי החזרות.

"לסעיף שמתיר לצלם צד שלישי ללא ידיעתו יש לייחס חומרה יתרה", אומר עו"ד תדהר צור, המתמחה בקניין רוחני ובהסכמים בשוק המוסיקה, ומייצג בין היתר את חברות התקליטים הד ארצי ו-NMC. "עלול להיות כאן מצב שבו בני המשפחה והחברים, שמעולם לא ראו את ההסכם בין המפיק לבין המשתתף, ולא נתנו את הסכמתם, מוצאים את עצמם משתתפים בתוכנית בעל כורחם. המתמודד נותן כביכול הסכמה גורפת להקליט ולצלם אותם ללא ידיעתם. עם כל הכבוד לכך שהמפיק מציין בחוזה שזה לא יהווה האזנת סתר, הסעיף מתייחס גם לצדדים שלישיים שאינם צד בחוזה, וצילום כזה עלול להיות האזנת סתר לכל דבר ועניין".

סודיות מעל הכל

כפי שנהוג גם בתוכניות ריאליטי אחרות, סעיף הסודיות תופס מקום נכבד בחוזה, כדי למנוע הדלפות. מתמודד שייתפס מפר את סעיף הסודיות עלול להיקנס בסכום אסטרונומי של חצי מיליון שקלים (לא כולל מע"מ), בלי להוכיח נזקים. ב"הישרדות", למשל, עומד הסכום על רבע מיליון שקלים.

"סעיף הסודיות מנוסח בצורה מאוד רחבה", מסביר עו"ד צור, "וגרוע מכך - הוא אינו מוגבל בזמן: גם בחלוף עשר או עשרים שנים מסיום התוכנית, אתה עדיין נדרש לסודיות. זאת ועוד: המפיק מחתים את המשתתף על פיצוי מוסכם מראש של חצי מיליון, והמשתתף נותן את הסכמתו שישלם את הסכום אם יפר את חובת הסודיות. החובה הזאת מוגדרת בצורה כה רחבה, שניתן לומר בהקצנה שאפילו אם משתתף חשף את תפריט ארוחת הצהריים בימי הצילום ניתן לראות בכך הפרה של חובת הסודיות ולחייב אותו לשלם את הסכום".

אבל התחייבות המתמודדים לא נגמרת ביום שאחרי הגמר. הם מתחייבים לשתף פעולה עם הפקת התוכנית שנה לאחר שידור הפרק האחרון של התוכנית (בסעיף אחר בחוזה נרשם שנה וחצי). מה זה אומר לשתף פעולה? האם המתמודד חייב לעשות כל דבר שיתבקש? האם יקבל על כך תשלום? לא ברור. מה שכן ברור הוא שברגע שהמתמודד חתם על החוזה, אין דרך חזרה. המפיק, לעומת זאת, יכול להיפרד ממנו ברגע שיחפוץ בכך. כך, למשל, היו מועמדים שהסכימו לחתום על החוזה, אבל בסופו של דבר הודיעו להם כי לא ימשיכו לשלבים הבאים. במצב ההפוך, אגב - אם מתמודד מתחרט ומבקש לבטל את השתתפותו - הוא יחויב לשלם את הנזק שנגרם לתוכנית.

גם נושא התמלוגים מעוגן בחוזה של מתמודדי "דה וויס". על פי ההסכם, יוכל המתמודד לקבל תמלוגים כמבצע או כיוצר בשידורים חוזרים של התוכנית, במידה ויהיו. אלא שגורמים בתעשיית המוסיקה והטלוויזיה מסבירים כי מדובר במעט מאוד כסף. המתמודד נותן גם את הסכמתו שיינתנו פרשנויות על הופעות ועל ביצועיו, דבר מקובל בתוכניות מסוג זה, אבל בהמשך הוא גם מאשר לכל מי שירצה "להביע דעתו לדמותו או להתנהגותו". בהקשר הזה יש לציין, כי במהלך צילומי האודישנים שאל המנטור אביב גפן את אחד המתמודדים אם הוא הומו.

החוזה בין הצדדים משתנה בהתאם לשלבים שהמתמודדים עוברים. מי שמגיע עד שלב האודישנים מול המנטורים, ולא נכנס ל"נבחרת", מחויב לתקופה של חצי שנה. בפרק הזמן הזה הוא מתחייב לא להשתתף בתוכנית טלוויזיה או אינטרנט מאותו ז'אנר.

משתתפים שיגיעו לשלב הדו קרב ולא יצליחו לעלות לשלבים הבאים מחויבים לתקופה של תשעה חודשים. משתתפים שיגיעו להופעות החיות ולא יעברו הלאה, מחויבים לשנה. המשתתפים בשמיניית הגמר - אלה שסיימו את שלב ההופעות החיות בהצלחה - חתומים ל-18 חודשים. ואילו ארבעת משתתפי הגמר (בניגוד ל"כוכב נולד", כאן יש ארבעה פיינליסטים) מחויבים לשנתיים, ועם הרבה פחות היתרים. במהלך השנתיים שלאחר סיום התוכנית אסור להם להשתתף בשום פרויקט מתחום הבידור והמוסיקה ללא רשות ההפקה ומנהליהם.

"מטבע הדברים, חלק מהמשתתפים בתוכנית מגיעים עם רקע אמנותי ומוסיקלי, שאליו הגיעו בכוחות עצמם, בלי קשר להשתתפותם בתוכנית", אומר עו"ד צור. "אפשר היה לראות זאת כבר מהרכב המשתתפים בפרק הראשון. המשמעות לגבי המשתתפים שבאים מהתחום היא פגיעה קשה בפרנסתם. למעשה, המפיק אוסר עליהם להמשיך לעסוק בפעילויות עבר שקשורות לתחום הבידור והמוסיקה, ואם המשתתף ימשיך לעסוק בהן, המפיק ייהנה מהכנסות אלו - אף על פי שהמשתתף השיג אותן בכוחות עצמו, ללא קשר לתוכנית. איסור על משתתף לעסוק במשלח היד שבו עסק לפני התוכנית בלי שמסופקת לו פרנסה חלופית על ידי המפיק - לדעתי זה לא יעמוד במבחן בית המשפט".

בזמן החוזה אסור למתמודדים להתקשר עם סוכן או מנהל אחר בתחום. המשמעות היא שגם אם המתמודד ימצא מי שישקיע ויטפל בו, הוא כבול לרצונות המנהלים.

כולם מגיעים להליקון

אחד מתנאי היסוד בחוזה הוא שיתוף הפעולה עם חברת הליקון, אחת מחברות התקליטים המובילות בישראל. זהו תנאי שקיבלו ברשת עם רכישת הפורמט בארה"ב. בכל אחת מהמדינות שבהן מוקרן "דה וויס", מייצגת את המתמודדים בתום התוכנית נציגת חברת יוניברסל במדינה המדוברת. בישראל זאת הליקון. יש לציין שהזכיינית רשת אינה מרוויחה כסף מהמתמודדים החל מסיום התוכנית, אז הם בעצם עוברים לרשותה של חברת הליקון.

על פי החוזה, הליקון או המפיק יחליטו אם להמשיך את העבודה עם הזמר. כלומר, האופציה היא חד-צדדית. "המפיק שומר לעצמו אופציה חד-צדדית להחליט אם ירצה לעבוד עם כל אחד מהמשתתפים בתוכנית או לא", נכתב בחוזה. המשתתף נדרש למעשה להישאר בביתו ללא עבודה בתחום, היות ואינו רשאי להתקשר עם כל סוכן אחר עד שיחליטו אם לעבוד איתו. עו"ד צור: "יש פה חוסר שוויוניות מוחלט. המשתתף לא יכול ליהנות מפירות התוכנית. המתמודדים, שמסכימים לעבוד ללא תמורה בתקופה הקשה של הצילומים כדי ליהנות מהחשיפה הנלווית ולאחר מכן למנף אותה לקריירה - לא רשאים לעשות זאת. המפיק יכול להחליט כטוב בעיניו אם הוא נותן למשתתף את האפשרות ליהנות מהשתתפותו או לא.

בסוף החוזה הנוקשה מציעים אנשי "דה וויס" "להתייעץ עם עורך דין מוסמך" לפני החתימה. בחוזים מסוימים אף נעשו שינויים, לאחר מו"מ עם המתמודדים.

ועכשיו לנספחים

לחוזה מצורפים נספחים, שכמה מהסעיפים בהם בעייתיים במיוחד. הראשון הוא נספח ההקלטות. כפי שציינו, ברגע שמתמודד חותם על חוזה עם הפקת התוכנית הוא מתחבר אוטומטית לחברת התקליטים הליקון. על פי הנספח, אם מתמודד יגיע לשלב הגמר, מתחייבת הליקון להפיק עבורו אלבום אחד. לגבי משתתף שהגיע לשמינייה האחרונה ולא עלה לשלב הגמר מתחייבת הליקון להחליט בתוך חודשיים אם היא חפצה בו או לא.

להליקון יש הזכות להחליט אם ברצונה להפיק למתמודד שהגיע לגמר עד שלושה אלבומים, לפי החלטתה. במילים אחרות, כובלים את המתמודד לשלושה אלבומים בתוך חמש שנים מהיום שבו הודיעה כי היא מעוניינת לממש את האופציה או מיום הגמר. שנה מתום החוזה עם חברת התקליטים אסור לזמר לחתום בשום חברת תקליטים אחרת. המאסטרים של כל האלבומים שיופקו בזמן החוזה עם החברה נשארים בבעלות הליקון בלבד.

אחד הסעיפים בעלי הפוטנציאל הבעייתי בנספח הוא "הוצאות הפקת הקלטות ראשיות". כל מפיק מתחיל בתעשיית המוסיקה יודע שעל פי סעיף זה אפשר לכאורה לשחוק את רווחי האמן. הליקון, בתמורה, מבטיחה ליידע את האמנים מעת לעת. "תכלס, אף אחד לא יכול לדעת כמה באמת עולה האלבום", אומרת מפיקה בתעשיית המוסיקה. "הם יכולים להגיד שהם לקחו ייעוץ, הזמינו מונית או שלחו פרחים - והכל יהיה על חשבון האמן".

על מכירת האלבומים ירוויח האמן 12 אחוזים מהרווחים, וגם מזה יש להוריד את ההוצאות. מכירת האלבומים בימינו אינה גבוהה ואינה רווחית במיוחד בלאו הכי, כך שבפועל אין לאמן סיכוי ממשי להרוויח סכומי כסף שמהם יוכל להתפרנס. עבור שיר שיילקח לפרסומות יקבל המתמודד 25 אחוזים בלבד מההכנסה, אף שעל פי גורמים בתעשייה, מקובל במקרים רבים לתת לאמן כ-50 אחוזים ויותר. מתוך התמלוגים שיתקבלו עבור השיר מארגון "אשכולות" ייאלץ האמן להיפרד מ-50 אחוזים, בזמן שחבריו בתחום נהנים בדרך כלל כמעט ממלוא סכום התמלוגים.

אם כל זה לא מספיק, הליקון תיהנה גם מהכנסותיו של המשתתף ממקורות אחרים - ליתר דיוק, 25 אחוזים מכל הכנסותיו מתחומי המוסיקה והבידור. סעיף אחר מדבר על כך שבמשך חמש שנים מתום ההסכם לא יכול הזמר להקליט או להופיע עם שירים שהוקלטו במסגרת החוזה עם הליקון, אלא באישור. כלומר, אם הזמר מופיע או מתארח בתוכנית טלוויזיה, הוא אינו רשאי לשיר את כל השירים שהוציא במהלך תקופת ההתקשרות עם הליקון. הזמר אייל גולן, אגב, אינו יכול עד היום לשיר שירים מסוימים שהוקלטו במהלך עבודתו עם מנהלו לשעבר, ישי בן צור.

הנספח השני בחוזה הוא הסכם המו"לות, שבאחד מסעיפיו הראשונים מצוין שהמו"ל מקבל את כל זכויות היוצרים של היצירות הקודמות של הזמר - כלומר, כל היצירות שכתב והלחין מיום שנולד ועד 20 שנה אחרי סוף חוזה ההקלטות. זהו, על פי גורמים בתעשייה, סעיף בעייתי במיוחד. במקרה שאחרי 20 שנה המתמודד לא יודע על העברת הזכויות, הן יועברו ל-20 שנה נוספות. תמורת העברת הזכויות מבטיחים בהליקון לשלם למתמודד תמלוגים, אך מובן שגם אלה ישולמו רק אחרי ניכוי ההוצאות.

עוד קובע ההסכם כי החוזה עם מתמודד שהגיע לשלב הגמר ממומש אוטומטית. למי שלא עלה לשלב הגמר מבטיחה ההפקה להודיע בתוך חודשיים מיום הגמר אם מממשים את החוזה איתו.

המנהל אחראי על הקופה

הנספח השלישי מתייחס לניהול. אם המתמודד מגיע לשלב הגמר הוא ממומש אוטומטית, וגם כאן, מתמודדים שלא יגיעו לגמר יקבלו הודעה על המשך הדרך בתוך 60 יום. בדומה להסכם ההקלטה, גם הסכם זה הוא מיום חתימת החוזה ועד לתום תקופה ההקלטה. אם מחשבים את תקופת הצינון ותקופת ההקלטות של האלבומים, מדובר בסופו של דבר בחוזה שעשוי להגיע לתקופה של יותר משש שנים.

במסגרת חוזה הניהול מחליטים המנהלים עבור המשתתף על כל צעד בקריירה שלו. אם המנהל יחליט, למשל, שעל המתמודד לעשות קמפיין נגד התקרחות - האמן יהיה חייב לעשות זאת, גם אם יתנגד. מדובר בסעיף בעייתי, שהביא בעבר ללא מעט סכסוכים בתעשיית המוסיקה. ייפוי הכוח שניתן למנהל אינו ניתן לביטול. המנהל גם יכול לעצור את החוזה באופן חד-צדדי, בכל רגע נתון.

במסגרת החוזה, המנהל הוא זה שמנהל את הקופה, ויותר מזה - הוא אף שולט בה. כך, למשל, הוא יכול לפתוח חשבון על שמו של האמן, כשרק הוא והאמן רשאים לטפל בחשבון. כל הכנסות האמן בתקופת החוזה ישולמו אך ורק למנהל. אם המשתתף קיבל כסף מלקוח או מעבודה צדדית - הוא מתחייב להעבירו מייד אל מנהלו. אם במקרה זמר התגלה גם כצייר, ואחת מתמונותיו נמכרה - הוא מתחייב להעביר את הכסף למנהל, גם אם לא היה למנהל כל קשר למהלך.

חלוקת הרווחים בין האמן למנהל, לפי הנספח, שונה מרוב החוזים הנהוגים בתעשיית הבידור בארץ: 50 אחוזים לכל אחד מהצדדים. לשם השוואה, בסוכנות "ייצוג 1", שבה מיוצגים כוכבים ובהם אברי גלעד, אסי כהן ועפר שכטר, גובים מהמיוצגים 12 אחוזים בלבד. בסוכנויות אחרות מקובל לגבות עד 30 אחוז, ובמקרים חריגים מאוד - 40 אחוז. על פי ההסכם, עמלות נוספות שגובה המנהל הן עבור הפצת האלבום (35 אחוז), ו-140 דולר "הוצאות משרד" על כל הופעה.

גם תמלוגים מהפדרציה על השמעות פומביות יועברו ישירות למנהל. הוא זה שמפזר את הכספים לכל הגופים המלווים, למשל נגנים, תאורנים, זמרי ליווי, הסעות, ועוד. אם נשאר משהו, גם בו כאמור, מתחלקים האמן והמנהל שווה בשווה, וגם במקרה הזה, המנהל הוא שמבצע את החלוקה. לסיום החוזה מצוין כי "מדובר במשא ומתן שנעשה בתום לב בין הצדדים".

"זאת מערכת חוזים לא פשוטה", מסכם עו"ד צור, שטיפל בעבר בין היתר בסכסוך המתוקשר בין רוברטו בן שושן למאיה בוסקילה ובצו המניעה של הד ארצי נגד הראל סקעת. "כל מי שחתם על החוזים היה צריך לנהל משא ומתן מעמיק ולבטל חלק ניכר מהסעיפים, שלעניות דעתי מקפחים משמעותית את זכויותיו של המשתתף בתוכנית ועלולים לפגוע בקריירה העתידית שלו מבחינת ההתחייבויות שהוא לוקח על עצמו. חלק ניכר מההתחייבויות מקפחות את המשתתף - פרק הזמן שהוא נדרש להתחייב למפיק, אחוזי התמלוגים שהוא מקבל, ההתקשרות הבלעדית, חוסר האפשרות להשתחרר מההסכם גם אם לא יהיה מרוצה מהניהול, מתן שיקול דעת בלעדי למפיק על הדרך שבה תנוהל הקריירה שלו והעברת כל הזכויות בכל יצירה שחוברה על ידי המשתתף בתוכנית מאז ומעולם, גם לפני שהשתתף בתוכנית. ספק רב אם כל הסעיפים האלה יחזיקו מים אם יגיעו לבחינת בית משפט.

"אין ספק שהשתתפות בתוכנית, קל וחומר ההגעה לשלב הגמר, ששם נמצאים התנאים הקשים יותר בחוזה, מהווה קרש קפיצה משמעותי בקריירה של כל אחד ואחד מהמשתתפים. אך לנוכח הדרישות המפורטות בהסכם, כל אחד מהמשתתפים חייב להפעיל שיקול דעת מעמיק אם הוא נכון לקחת על עצמו את ההתחייבויות האלה אל מול התרומה שתיתן התוכנית לקריירה שלו".

erans@israelhayom.co.il

*   *   *

תגובות

מרשת נמסר בתגובה: "החוזים שנחתמו עם כל מתמודדי 'דה וויס' הם תכתיב חד-משמעי ובלתי מתפשר של בעלת הפורמט. מדובר בחוזים הזהים לחוזים הנחתמים בכל המדינות בעולם, שרכשו לשידור את 'דה וויס'. ברשת עשו מאמצים אדירים להגמיש את החוזים ולהתאימם למציאות הישראלית, וכך היה. להבדיל מתוכניות אחרות, ב'דה וויס' התאפשר למתמודדים להוציא את החוזה החוצה, לקבל זמן ייעוץ ולנהל משא ומתן ענייני באמצעות עורכי דין מטעמם. אחת המטרות העיקריות של 'דה וויס' היתה למצוא את המתמודדים הטובים והמוכשרים ביותר, ואכן, לחלקם פעילויות קודמות בתחום המוסיקה, מה שהצריך לעיתים התאמה חוזית לאילוצים קודמים של מתמודדים אלה".

מהליקון נמסר: "ההסכמים שלנו מבוססים על המודל העולמי, ואף שופרו, עודכנו והותאמו למתמודדים ולשוק הישראלי. שתהיה עונה מוצלחת".

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: