22.11.2017
ד' בכסלו תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
22.11.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
אבא גרוש 2
ג'קי לוי

איור: עציון גואל

לא מזמן כתבתי כאן על חוויותיו האקטואליות של אב גרוש ומאז, מה אומר, שמח אצלי בתיבת הדואר. כתבתי על כך שכולנו עדים לתופעה המשמחת של אבהות חדשה ואבות חדשים. כתבתי גם שכולנו עדים לתופעה המבאסת של אחוזי הגירושים שהופכים אט אט למכת מדינה. לא רציתי ולא יכולתי לפרט יותר מדי, אבל הבעתי צער על כך שהמערכת שמטפלת בענייני הגירושים עדיין לא נערכה להכיר באבות החדשים, במציאות המשתנה ובאתגרים שכל זה מציב.

חלק מן הדברים שכתבתי ידועים למדי והם רעים ומרים. הנה, למשל, עובדה בנאלית: ברגע הזה - בישראל 2011 אין דבר קל יותר מלהכניס למעצר גבר מתגרש. הוא יכול להיות נורמטיבי ומשכיל, אבל אם איתרע מזלו והוא עובר גיהינום של גירושים, לא רק מול אשתו לשעבר אלא גם מול משרד עורכי הדין הממולח שלה, לא נותר לנו אלא להציע לו חיבוק חם ולאחל לו ולילדים המסכנים שהכל ייגמר כמה שיותר מהר.

מאז שהתפרסם אותו טור, הגיעו אלי, מטבע הדברים, עוד ועוד סיפורים. חלקם מסמרי שיער ושוברי לב. הנה למשל סיפורו של ט"ג, מורה לאמנות מאזור רחובות, שמעיד על עצמו שהוא אוהב את שני ילדיו, חובב אפייה ואידיוט גמור. ט' סיפר לי, בשיחה טלפונית, על היום שבו התברר לו שהוא האחרון לדעת על כך שנישואיו תמו. שלחתי לו חיבוק סלולרי, והערתי שזה סיפור נדוש ועוד רעיון "מעולה" של עורכי הדין של אשתו. ט' מטבע הדברים הגיע אל המערכה מבולבל, לא מוכן ולא ערוך. בזמן שהוא התייעץ עם חברים ופסיכולוגים ובירר אם יש דרך להציל את הנישואים, בת הזוג התייעצה בעיקר עם עורכי דין.

אחד מחבריו הציע לו להתעשת ולפנות לפחות לייעוץ משפטי והאיש התרצה לבסוף ושוחח בטלפון עם אשת מקצוע ותיקה. היא הקשיבה לו בנימוס במשך דקה או שתיים, ואחרי שקלטה את עיקרי הדברים הודיעה לו ביובש מה קורה: א' לאשתך כבר יש בן זוג. אין לך מה לדבר איתה; ב' היא כבר עמוק בתוך ייעוץ משפטי; ג' היכון לתלונת שווא על אלימות; ד' כנראה שיחותיך מוקלטות. ילדיך מופעלים נגדך. תביא הכל בחשבון. וכן הלאה וכן הלאה.

המשפטנית שירטטה לט"ג ההמום תסריט די בנאלי, לא יצירתי במיוחד ובעיקר רע. התסריט, כמה עלוב, התגשם אחד לאחד. אף שט' קיבל בהכנעה את עובדת היותו אידיוט אולימפי, הוא הסיק את המסקנה המתבקשת - אם מישהו זיהה את התסריט, מישהו אחר משרטט אותו, מוכר אותו והופך אותו לסרט הבלהה של המוני משפחות. זהו תסריט שנשלף בחגיגיות סביב שולחנות אדמדמים במשרדי עו"ד ומוגש כקלף מנצח: כך תהפכי את גירושייך להברקה פיננסית. ואכן, במצב הבלתי אפשרי ששורר כרגע בארץ מדובר בעיסקה מושלמת וכמעט נקייה מסיכונים, אלא אם מביאים בחשבון שיקולים פעוטים, למשל מה כל זה יעולל לאמון בין השניים. אבל זה, כנראה, ממש לא מעניין את המערכת.

חשבתי לעצמי שזה סיפור מכוער, אך בינתיים הגיעו אלי גם תגובות מהצד השני. זה היה צפוי. לא השליתי את עצמי שכולי עלמא מסכימים שמשהו כאן חייב להשתנות. אחרי הכל אם קיימת שיטה, סימן שמישהו מעוניין בה. מה שהפתיע אותי היו הטונים שליוו את הפניות האלה. היתה שם התלהמות כמעט היסטרית. משהו מהסוג שמאפיין לאחרונה את המחלוקת סביב כבוד השופטת ביניש. זה לא שאני מתקשה לעמוד מול התלהמות, היא פשוט חשודה בעיניי. כשאני שומע התלהמות מוגזמת, אני שומע חוסר כנות. יש לי סיבה לחשוב כך: אני יודע מתי אני עצמי מתלהם.

כתבו אלי משפטנים, יועצים וגם טוענות רבניות. כולם - אני רוצה להאמין - אנשים ברי לבב ושוחרי טוב. בלשונם המנומסת, שהתגנבו אליה נימים של פאניקה קלה, הודיעו לי שאין לי מושג. שאסור לנגוע במצב הקיים. שכל שינוי יחזיר את העולם לתוהו ובוהו. שאין דבר כזה אבהות חדשה או גברים חדשים, שזה בסך הכל טרנד פלצני של קומץ אוכלי סושי ואנשי תקשורת עם ג'יפים.

אחרי כמה שיחות די דומות שערכתי, אנסה לשרטט תמונה: פעם היה רק בית דין רבני. הוא היה הרוע בהתגלמותו. הוא היפלה לרעה כמעט כל אישה, והזדהה בקריצה כמעט עם כל גבר. היו לו "חזקות" וקיבעונות ולא היה דבר קל יותר בעולמו של בית הדין מלאמלל את חייה של אישה שבסך הכל התחתנה פעם עם האיש הלא נכון והיא מבקשת שהחברה תשיב לה את חירותה.

ואז באה ההתעוררות הנאורה. בתי דין אזרחיים, וטוענות רבניות, וחוקים חדשים וכולם לא באו אלא כדי לתקן את העוול. ומכיוון שהתיקון - בדיוק כמו העוול - נוטה לעיתים להיות בנאלי עד כדי טמטום, הלכו אלו הנאורים ובנו מערכת חדשה, והתקינו גם בה "חזקות" וקיבעונות, אפליות וקריצות, רק שהכל הפוך. כך למדנו שכל גבר הוא נבל, וכל אישה קורבן, ואין דבר קל יותר מתלונת שווא, ואין פשוט מלאמלל אדם שבסך הכל התחתן פעם עם האישה הלא נכונה וכו'. ומה למדנו מכל זה? שבסוף יהיה טוב. ועד אז יהיה רע. ושלעיתים ההפך מאפליה היא אפליה, וההפך מעוול הוא עוול.

ועוד למדנו, שמי שמזלזל היום בבחירת הדיינים לבית הדין הרבני וחושב שזה לא נוגע לו, עלול למצוא את עצמו מחר עומד המום ומבולבל מול פסיקות מוזרות של בית דין אזרחי שהוא כבר לא מצליח להבין.

jackyl@israelhayom.co.il

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: