29.03.2017
ב' בניסן תשע"ז
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
29.03.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
עירומים בים המלח

למרות האיומים לחבל באירוע - בשבת בבוקר התאספו כ-1,000 אנשים בים המלח וצולמו עירומים על ידי הצלם הבינלאומי ספנסר טוניק • גם מטוסי האולטרה לייט שחגו מלמעלה כדי "להציץ" לא השביתו את החגיגה • כתבתנו היתה שם וחזרה כדי לספר

סיגל ארביטמן

צילום: דודי ועקנין
צילום: איתמר גרינברג באמצעות איה תעופה

בשעה שרובכם נמתם את שנת השבת שלכם, יותר מ-1,000 ישראלים ותיירים מחו"ל פתחו את השבת שלהם בעירום קבוצתי ומלא למרגלות חופי ים המלח, כחלק מפרויקט האמנות של הצלם הבינלאומי ספנסר טוניק.

כבר באחת בלילה שבין שישי לשבת פרקו אוטובוסים גברים ונשים נרגשים מכל רחבי הארץ על חוף ים המלח, במקום שנבחר לשמש לוקיישן של צילום העירום ההמוני. הם היו בגילים שונים: מהצעירה ביותר בת ה-18 ועד המבוגר ביותר בן 78, חבר קרוב של טוניק שמלווה אותו לכל צילומיו.

טוניק, יהודי טוב ואוהב ישראל שנודע בזכות צילומי העירום ההמוניים שאותם הוא מארגן במקומות שונים בעולם, בחר למקם את סידרת הצילומים החדשה שלו דווקא בישראל ודווקא בים המלח, כדי להעלות את המודעות העולמית לעובדת היעלמותו המדאיגה של הים.

בשעות שלפני הזריחה נמצא המקום הנמוך ביותר בעולם בעלטה מוחלטת, ורק מתחם הצילומים הואר על ידי פנסי ענק. לאט לאט החלו השמיים מתבהרים ויופיו של ים המלח החל להיחשף. הקהל שהתאסף למרגלות החוף לתדרוך זריז ולמפגש ראשון עם טוניק היה נרגש וחסר מנוחה. מדי פעם עלו מההמון קריאות ופרצי צחוק, ואפילו שירת "העם דורש צדק חברתי" פרצה לפתע.

טוניק עצמו ניצב על גבי משטח מוגבה, ובעזרת מגפון תידרך את הקהל לקראת הצילומים. "הדבר הכי חשוב", נישא קולו מעל השקט המדברי, "הוא להיות עירומים לחלוטין. בלי שרשראות, עגילים, צמידים או תכשיטים מכל סוג. תורידו הכל. זה הולך להיות הרגע היפה ביותר שתחוו בחיים". דבריו התקבלו בפרץ ארוך של מחיאות כפיים משולהבות.

"יאללה, נעשה את זה"

פרויקט צילום העירום ההמוני של ספנסר טוניק בים המלח התנהל כמו מבצע צבאי מאורגן היטב. מתחם התקשורת שבו "כלאו" את העיתונאים היה מסוגר ומוקף מאבטחים, שמא עיתונאי כלשהו יחליט לחמוק אל תוך אזור הצילומים ולהציץ בעירום הפומבי. פרטיותם וכבודם של המתנדבים לצילום נשמרו באדיקות.

גם החשש מפני ניסיונות חבלה מצד חוגים שמרניים כאלה ואחרים שזעקו על הפריצות הביא למערך אבטחה מחמיר. יום לפני הצילומים עוד נשמעו איומים מצד המועצות המקומיות בים המלח שלא יאפשרו לאירוע להתרחש. "לא ישנתי כבר שלושה ימים רצופים", אמר לי אחד מאנשי ההפקה שהסתובבו באזור.

תדרוכים אחרונים, והנה באה ההוראה: "יאללה, בואו נעשה את זה! אחת, שתיים, שלוש - להתפשט!" כ-1,000 אנשים פשטו את בגדיהם בקול ששון ושמחה ונשארו עומדים עירומים כביום היוולדם. קולות צחוק ומחיאות כפיים עלו מלמטה, ורמזו שמדובר בהרבה אנשים שמחים.

טוניק התחיל לעבוד. בעזרת הוראות קצרות ומדויקות הוא שינע את ציבור המעורטלים לתוך המים כהכנה לתמונה הראשונה: ציפה משותפת בים המלח. לא נותר אלא להתפעל מהמקצועיות שבאמצעותה ניווט 1,000 אנשים לעשות כדבריו במהירות וביעילות מפתיעות.

לפתע קול טרטור רם נשמע מלמעלה ומטוס אולטרה לייט קטן נכנס אל תוך המרחב האווירי של אזור הצילומים. הרעש היה נורא, ומהר מאוד התברר שהמטוס לא מתכוון לעזוב. כמו כל ישראלי מצוי, הבנאדם לא התכוון לפספס מיצב עירום בחינם.

טוניק לא מיצמץ. הוא לא ייתן למטרד פעוט בדמות מציצנים אוויריים להפריע לעבודת הקודש שלו. לאחר סיום הצילום הראשון לשביעות רצונו, ניתנו הוראות חדשות והאנשים החלו לצאת מהמים לאיטם ולהסתדר במבנה לצילום השני, שנערך ביבשה.

אחרי הצילום השני זה נגמר. 1,000 אנשים צעקו משמחה ומחאו כפיים באקסטזה, הריעו לעצמם ולטוניק. הם פנו לאסוף את חפציהם ועשו את דרכם לכיוון המקלחות על החוף, מרביתם עדיין בעירום מלא. כולם יחד שטפו מעליהם את המלח הצורב ואז פנו לעלות למעלה, בחזרה לאוטובוסים.

אחת מהם היתה אילנה ברודו, בת 28 מכפר סבא, שהגיעה לצילומים עם בעלה ועם חברה טובה, ולדבריה, נהנתה מכל רגע. "מתברר שדוגמנות זה ממש לא קל", הודתה. "הלכנו על אבנים חדות בתוך המים, הכל שורף ואסור לזוז כשספנסר מצלם, אבל מה לא עושים למען האמנות?"

לשאלתי אם לא הובכה מהעירום הפומבי, הנידה בראשה וציחקקה: "כולם עירומים סביבך אז זה הכי קל. הייתי חוזרת על זה שוב בלי להסס. אני מרגישה שאני חלק מיצירת אמנות. ככה בוודאי הרגישו הדוגמנים של מיכלאנג'לו, לא?"

סרין אנג'ל, בת 58 מהרצליה, הגיעה לצילום "כי אני חושבת שמה שקורה לים המלח זה פשוט שערורייה. אחת הדרכים הטובות להעלות מודעות היא על ידי פרובוקציה, וזה מה שזה - 1,000 איש מתפשטים זו פרובוקציה. אין לי שום בעיה עם הגוף שלי. גוף האדם הוא אחד הדברים המופלאים שברא הטבע, ואין סיבה להתבייש בו. המשפחה שלי התייחסה לזה בהבנה גדולה וכולם מאוד תמכו. היתה הרגשה נהדרת, חוויה של פעם בחיים".

עבור לסרינה ברת'ה, בת 34 מניו יורק, זה הצילום הספנסר-טוניקי השלישי. השניים הראשונים שבהם השתתפה התקיימו במדינת ניו יורק קרוב לביתה, ולישראל היא הגיעה במיוחד כדי להשתתף בעוד אחד. "הסיטואציה הזאת מאוד מוכרת לי", היא מתוודה. "להתפשט ליד זרים זה הרבה יותר קל. אף אחד מאיתנו לא מושלם, ולהיות עירום זה טבעי לגמרי. ההרגשה היתה מדהימה, זה היה ממש קסום".

אחרון העולים מהחוף היה טוניק עצמו. עייף, צרוד ומלא בוץ הוא נעצר לשיחה קצרה עם התקשורת: "בכל המזרח התיכון פרויקט צילום כזה יכול לקרות רק כאן, בישראל", אמר. "אנשים נהנים מחופש בניו יורק, באיטליה, בלונדון. חשוב לי להראות שיש חופש גם בישראל. אני אוהב את ישראל, ואני מאוד אוהב את ים המלח. אני מקווה שהצילומים שערכתי כאן היום יעלו את המודעות לעובדה שים המלח הולך ונעלם. בגלל זה נלחמתי כדי שזה יתרחש כאן.

"הישראלים היו מדהימים. יכולתי להרגיש תוך כדי הצילום שהם ממש בתוך זה, לא רק בשבילי או בשבילם, אלא בשביל הסביבה. הדבר היחיד שהקשה עלי היה המטוסים שחגו מלמעלה, אבל לא נתתי לזה להפריע לי. אני אוהב את ישראל, אני אוהב את גוף האדם בתוך האמנות שלי, ואני בר מזל שאני עושה את מה שאני עושה".

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: