איך עובד גזלייטינג לפי לוהאריה מייסדת האוניברסיטה הקוסמית

> מהו גזלייטינג? מה ההבדל בין מניפולציה ותמרון לבין השפעה והשראה? ואיך אפשר לפרוץ את תקרת הזכוכית התודעתית? לוהאריה מייסדת האוניברסיטה הקוסמית מסבירה

צילום לוהאריה / האוניברסיטה הקוסמית

בשיתוף האוניברסיטה הקוסמית

המושג “Gaslighting” הלך וצבר פופולאריות בשיח ומוזכר במגוון וריאציות, הן ברמה האישית בתוך מערכות יחסים, והן בנושאים פוליטיים וחברתיים. לוהאריה, אשת רוח והגות, ומובילת האוניברסיטה הקוסמית, מציעה נקודת מבט חדשה על הנושא, וגם כמה המלצות שיסייעו לנו לשמור על ראש פתוח.

 אז מה זה גֶזְלַייטִינג?

גֶזְלַייטִינג הוא סוג של מניפולציה מתמשכת, הנוצרת על-ידי הכחשת עובדות והטלת ספק בזכרונות ואירועים שהתרחשו בחייו של אדם. התנהגות זו באופן ממושך גורמת בהדרגה לקורבן לפקפק ביכולת להסתמך על הזכרון ואמדן המציאות שלו. הוא חווה בלבול, איבוד שליטה ופחד, ההופכות אותו לקל לתמרון ושליטה.

האדם המתעלל עושה זאת במטרה ליצור תלות רגשית, להכפיף נרטיב מסויים, להדוף ביקורת או להכחיש את מעשיו. לעיתים המתעלל יעשה זאת אף באופן לא מודע.

מקור המונח במחזה בשם זה משנת 1938, אודות בעל המנסה באופן מניפולטיבי לשכנע את אשתו ואחרים שהיא משוגעת. היא מבקשת ממנו תיקוף ואישור רגשי לחוויותיה, בעוד הוא גורם לה לפקפק בשפיותה ובתפישת המציאות שלה באופן מכוון.

בשיח היומיומי המונח “Gaslighting” הפך נפוץ החל משנות ה-60 כמתאר ביצוע מניפולציות על תחושת המציאות של אדם או קבוצה.

לוהאריה משתפת עד כמה תופעת הגֶזְלַייטִינג רווחת בימינו

״תופעת הגֶזְלַייטִינג, פותחת לוהאריה, ״הינה חלק בלתי נפרד מן החברה בה אנו חיים, שיש בה עמעום של ערכים, הישרדות, אלימות, הישגיות בלתי מאוזנת ותחרות על משאבים.

טיבה הדינאמי, המשתנה ומרובה הפנים של מציאות חיינו, מעורער ללא הרף על-ידי גופי תקשורת, פוליטיקאים וגורמים מסחריים. כל אלו, בשירות אינטרסים צרים ואנוכיים, יוצרים מניפולציה על התודעה והינדוס של דעת הקהל האישית והקולקטיבית.

בחסות פוליטיקאים ולוביסטים אנו נחשפים למידע מגמתי רב, המשכתב את העובדות, יוצר נרטיבים מגמתיים ומציף בפייק ניוז. זוהי מציאות ערוכה, מפולטרת ומלוטשת עד שכבר לא ניתן להבחין בין אמת ושקר, והציבור הופך קל לשליטה ותמרון.

חברות פרסום הפועלות בשירות תאגידים, בונות תפישת מציאות בדיונית אשר הינה שקרית ומגמתית. הטעיה זו מבססת פחד כאמצעי מכירה, ומגדירה תדמית מזוייפת הקובעת מה יפה וראוי ומה לא. כל זאת על מנת להעצים באופן מגמתי תחושת מילוי עצמי וחוויית ערך ושייכות אשר הינן אשלייתיות.״

תופעת הגֶזְלַייטִינג אל מול חדשנות משל המערה של אפלטון

בהמשך ללוהאריה, משל המערה של אפלטון מתאר את תופעת הגֶזְלַייטִינג במישור התודעתי-רוחני.

במשל מסופר על אדם התופש מציאות מורחבת מחבריו, וחווה התעללות מצדם מכיוון שאינם חשופים למציאות הזו ולכן אינם מכירים בה.

״אני מאמינה,״ אומרת לוהאריה, ״שהעוסקים בהרחבת התודעה ובגישות המקדימות את זמנן יזדהו עמוקות עם חוויית ההוקעה המתוארת. אנו חווינו זאת בבואנו לבטא רעיונות, ערכים ותפיסות המייצגות מציאות מורחבת במסגרת האוניברסיטה הקוסמית. התודעה האנושית מנותבת אל מסלולים רפיטטיביים וידועים מראש, תוך זלזול מובנה כלפי כל מה ששונה מן התפישות הקיימות. בכך נוצרת פסילה בקרב רבים של מה שאחרים חווים כמציאות ממשית, ודה-לגיטימציה לדרכי ההתנהלות ולערכים שהם מבטאים בחייהם.

אופיין זה יוצר תקרת זכוכית על האנושות ומונע אפשרות להתפתח ולצאת מהקופסא.״

איך להבחין בין גֶזְלַייטִינג לבין דיאלוג מפתח ומקדם לפי לוהאריה?

״כאשר עוסקים בתופעת הגֶזְלַייטִינג,״ מדגישה לוהאריה, ״חשוב להבחין בינה לבין דיאלוג מפתח ומקדם המאפשר לאדם להפתח לנקודת מבט בהירה ורחבה״.

בואו ניזכר במושג הגזלייטינג – ערעור תפישת המציאות האישית מתוך כוונת זדון, רצון לנצל, לפגוע ולשלוט.

לעומת זאת, בדיאלוג מפרה יש חשיפה לתפישת מציאות רחבה יותר, מאוזנת ומעצימה, המעודדת טרנספורמציה של התודעה, המודעות והנפש.

מערכות היחסים אותן לוהאריה מתארת, מבוססות על ערכים, יושרה, מאור פנים, כבוד הדדי ואמון. האדם מקיים מודעות עצמית ומכיר במגבלות טווח הראיה שלו. הוא מאפשר לאחרים להיות עבורו מעין מראות צדדיות החושפות ״שטחים מתים״ בספקטרום האישי.

״חשוב לי להביא את הפרספקטיבה הזו,״ ממשיכה לוהאריה, ״מכיוון ברשתות החברתיות אני רואה לעיתים קרובות שיח שיש בו הדיפה של כל שיקוף ודיאלוג, מתוך טענה לגֶזְלַייטִינג. זאת על מנת להתבצר באג׳נדה שמייצגת תפישת עולם חסרה וצרה.

הייתי רוצה לראות בעולם שיח בו אמירה כ ״בעיני, תפישת המציאות שלך לוקה בחסר או בלתי מדויקת״ היא לגיטימית, ומזמינה לשיח מפרה ומעצים.

לאורך השנים בהן ליוויתי באוניברסיטה הקוסמית תהליכי טרנספורמציה והתפתחות רוחנית, תודעתית ומודעותית, נתקלתי לא פעם באנשים שהמודעות העצמית שלהם היתה מוגבלת וחלקית. תפישת המציאות הסובייקטיבית שלהם היתה רחוקה מאד ממה שאחרים ניסו להראות להם. הדבר יצר סטגנציה וקיבעון מחשבתי ונפשי, שבלמו תהליכי התפתחות וצמיחה״

 שלושה עקרונות מנחים המתורגלים באוניברסיטה הקוסמית להתגברות על גזלייטינג

לוהאריה מתארת שלוש הנחיות ליישום כדי להגביר את ההשראה ולשמור על ראש פתוח:

לזכור ש”אני לא יודע/ת את מה שאני לא יודע/ת”

עיקרון מהותי בתהליך טרנספורמציה והתפתחות אישית, אשר תלמידי האוניברסיטה הקוסמית נחנכים אליו, הוא ״אני לא יודע/ת את מה שאני לא יודע/ת״. זהו עיקרון הנובע מתוך ענווה והכרה בכך שכל אדם, ובכל זמן, יכול להיחשף להיטלים והיבטים של המציאות שטרם נחשף אליהם.

להמיר ״שטחים מתים״ ונקודות עיוורון במודעות העצמית

עיקרון מוביל נוסף באוניברסיטה הקוסמית הינו המוכנות לקבל פרספקטיבה מאחרים, לבחון אותה אל מול הפנימיות, ולקיים בעזרת בחינה זו תהליך פנימי של התפתחות. מתוך ערבות ורצון טוב, מוארים ״שטחים מתים״ בשדה הראיה על-ידי אדם אחר. המודעות החדשה מאפשרת לנהל עמם תקשורת ודיאלוג, לרפא, להחלים ולפתח אותם.

להסכים לערער את תפישת המציאות באופן יזום

העיקרון השלישי שמציעה לוהאריה, הינו פרו-אקטיביות ומוכנות לערער על תפישת המציאות באופן יזום, לחקור וללמוד. זאת על-מנת להרחיב את התודעה והמודעות ולפוגג את תקרת הזכוכית האישית.

״כאשר האדם אינו נצמד אל תפישת מציאות צרה וסובייקטיבית,״ מסכמת לוהאריה, ״הוא מאפשר לעצמו ולסובבים אותו לצמוח ולהתפתח. הוא נחשף לעולם שהיה מחוץ לטווח התפישה שלו, ומתרחב להיבטים, היטלים וממדים של המציאות, שלא היה ער להם קודם.

הכרה זו מאפשרת לנו לקבל השראה זה מזה, ליצור שיקוף והשתקפות, לשתף נקודות מבט, לגדול ולהתרחב באופן מתמיד. זהו בסיס לאבולוציה תודעתית ומודעותית, והתרחבות אל יעדים חדשים של הגשמה ומימוש.״

בשיתוף האוניברסיטה הקוסמית

כדאי להכיר