צור־חכם (52), נשוי לענבר ואב לשלושה, העביר בצה"ל 28 שנות שירות בקבע. הוא שירת בתפקידים קרביים, בחילות השדה ובעיקר בצנחנים. בין השאר, היה מ"מ בחטיבה האדומה במלחמת שלום הגליל, סגן מפקד החטיבה וסגן מפקד אוגדת איו"ש. נוסף על כך, שימש מפקד חטיבת המילואים "ירושלים" בעת מבצע "חומת מגן". במהלך שירותו נפצע קשה שלוש פעמים, עבר שיקום ארוך וחזר לשרת ולפקד, אף שנקבע לו פרופיל רפואי 31. בשנים האחרונות הוא ממשיך את הקריירה הצבאית כאיש מילואים, כמפקד אגד לוגיסטי בחטיבת הצנחנים.

"האמת היא שלא הייתי חייב להמשיך במילואים", הוא מספר. "כמו רבים אחרים, אני לא בא למילואים כדי להיות מתוגמל. אני מחובר בליבי לצבא, מרגיש שליחות ולא מתבייש להגיד את זה".

השבוע מציינים בצה"ל את שבוע ההוקרה למערך המילואים - מה שמוציא מצור־חכם הצהרות נוקבות לגבי חשיבות הסיוע לאלו שתורמים מזמנם. החברה אמנם מחבקת את המילואימניקים, אבל המעסיקים פחות מרוצים מימי ההיעדרות הרבים. "זה משהו שחייבים לתקן ומהר", הוא קובע, "אני מרבה לדבר עם מעסיקים ומבקש הקלות עבור האנשים. כמו שהפרנסה והמשפחה חשובות להם, כך גם הדגל והמדינה. צריך לצ'פר אותם - ולא לפגוע בהם". 

בדיקה מול צה"ל מראה שמאז תחילת 2013 הספיק צור־חכם לסיים 50 ימי מילואים. בבית, אגב, מקבלים את זה בהבנה: "אשתי יודעת, המילואים קודמים לכל". עד מתי הוא מתכוון להמשיך? התשובה של רמי פשוטה: "עד שלא ירצו אותי".