אוניברסיטת בר- אילן תעניק בשבוע הבא תואר ד"ר לשם כבוד לשחקן, הבמאי ומייסד תיאטרון היידישפיל, שמואל עצמון – וירצר.
התואר יוענק לעצמון לאות הוקרה על פועלו לשימור ולהפצת שפת היידיש ולשימור נשמתה ותרבותה המפוארת של יהדות מזרח אירופה. מטעם האוניברסיטה נמסר כי: "חזונו ומנהיגותו בתחום זה סוחפים רבים ללמוד את מקורות היצירה היידית, להעמיק בה ולהעשיר כך את המורשת והתרבות הישראלית".
שמואל עצמון - וירצר נולד בשנת 1929 בפולין. שנות ילדותו ובגרותו עברו עליו בנדודים ברחבי אירופה ואסיה. כשעלה לישראל בשנת 1948 גויס לפלמ"ח ואח"כ לצה"ל וברוח התקופה דחק את שפת אמו, היידיש, הצידה ואימץ לעצמו את דמות ה'צבר'. עם שחרורו, החל את דרכו כשחקן והופיע במגוון גדול של תפקידים בתיאטראות "האוהל" ו"הבימה". בשנות השישים הקים את התיאטרון האוונגרדי "זווית" וניהל את "הסדנה למחזה מקורי", שנתנה במה למחזאים צעירים.
"תודה שאתה זוכר אותנו"
עצמון התוודע מחדש לתרבות היידיש כשהוזמן ע"י שמעון דז'יגאן, גדול הקומיקאים בשפת היידיש, לביים הצגות בתיאטרונו. לאחר מכן החל ללמוד ספרות יידיש ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
יחד עם שמואל רודנסקי ז"ל ושמואל סגל ז"ל, הקים עצמון-וירצר את הטריו המפורסם "שלושת השמוליקים" והציג עמם בגרמניה את המופע "די קליינע מענטשעלעך" על-פי יצירותיו של שלום עליכם. ואז, מעיד עצמון, התחולל הרגע המכונן בחייו: "כשריד שואה התעקשתי לדבר דווקא שם ביידיש. חשתי כאותו לץ בטרגדיה שייקספירית שאומר למלך את האמת בפניו. הם צחקו בהתלהבות מהמחזה ואני לא יכולתי להשתחרר מהכאב הגדול שיצא מהאדמה שלהם".
הוא הקים תיאטרון קבע המעלה הצגות מן הרפרטואר היידי העשיר, בשפת היידיש. היום, 25 שנה לאחר הקמתו, חוגג תיאטרון היידישפיל למעלה מ-80 הצגות ומופעים והופעות ב-28 פסטיבלים בינלאומיים. הקהל שמגיע להצגות, שיידיש אינה בהכרח שפת אמו הולך וגדל בהתמדה. מפעל חייו זה מותיר חותם עשיר ומשמעותי בתרבות הישראלית ובמורשתנו כעם: "בעיני, היידיש ותרבותה הם ההבטחה האולטימטיבית כי זיכרון השואה לא יימחק לעולם. כל זמן שידברו, יקראו וישמעו יידיש, אי אפשר יהיה להכחיש את גודלה ועושרה של היהדות שהתקיימה במשך מאות שנים באירופה. תרבות לא ניתן להרוס, כל עוד היא מתקיימת ומדוברת בשפתה".
תיאטרון היידישפיל ופועלו של עצמון בהפצת השפה והתרבות היידית, זכו בפרסים רבים, בהם פרס שייבר לספרות ולאמנות, פרס מאיר מרגלית לאמנות התיאטרון, פרס י.א לרנר על מפעל חיים ועוד. הרגע המרגש ביותר היו לדבריו דבריה של אישה אחת שניגשה אליו לאחר אחת מהופעות התיאטרון, חשפה בפניו את המספר המקועקע בזרועה ואמרה לו : "שם דיברנו יידיש ולא עברית. תודה שאתה זוכר אותנו".
כיום מרצה עצמון-וירצר לפני סטודנטים בבר-אילן ומלמד אותם על השפה והתרבות היידית. לדבריו, הערך המנחה אותו הוא זהותו היהודית, שאת מקורותיה הוא מוצא בשפת אמו. "זהותי כיהודי מתחילה ביידיש, בדיוק כשם שזהותו של יהודי ספרדי מתחילה בלדינו וזהותו של יהודי אתיופי מתחילה באמהרית. בלעדי מורשתנו, ערש תרבותנו, איננו שונים בהרבה מהגויים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו